ארכיון לקטגוריה ‘רומן’

הקללה של הינדה

"ליסה חזרה מהצרכניה השכונתית וגררה את עצמה במעלה המדרגות כאשר בכל אחת מידיה סל מלא מצרכים. הזיעה נטפה מכל נקבוביות גופה והיא דמיינה את גידי פותח בפניה את דלת הדירה מבלי שתצטרך להניח את הסלים על הרצפה ולפשפש בהם כדי לדוג את ארנקה ומפתחות הבית. ואולי, אולי, גם יחזיק גידי בידו כוס גדולה עם מים קרים ממותקים בפטל, ויושיט לה את הכוס בחיוך אדיב. הקיצים בישראל ידועים כחמים ולחים, אך הקיץ של שנת 1963 העלה את דרגת ההבילות באוויר לשיאים חדשים. היה קשה לנשום."

הקללה של הינדה הוא רומן קסום ומרגש, מאת מנחם משגב המצליח לתאר ביד סופר מוצלחת את נפתולי עלילותיה של משפחה יהודית בצל קללה שרודפת אותה, מתקופת מלחמת העולם הראשונה, תקופת השואה ועד ימינו ובעצם מהווה שיר הלל ולוח הנצחה לתולדות העם היהודי בדור האחרון. הספר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק הוא מעין "רומן משפחה" הבנוי בתבנית הקלאסית של יציאה מכמה שבילים נפרדים המתחברים והולכים זה לזה כמו פאזל. הקורא מתענג לחבר את החלקים ולהיתקל בדרך במיני תפניות מפתיעות בעלילה.

הרומן מבוסס על קללה שרודפת את חיי משפחתו של מחבר הספר וגיבורו הוא סבו שנאלץ לבחור בדרך חיים חדשה ולזנוח את אשתו שהייתה בהריון, בלי ידיעתו,  בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחר שבנה חיים חדשים בארצות הברית. בעקבות הפחד להתגייס לצבא הקיסר האוסטרו-הונגרי בתקופת המלחמה הגדולה, מתפצלת משפחה צעירה בין צ'רנוביץ שבמזרח אירופה לבין אמריקה. בצ'רנוביץ נותרת הכלה הצעירה, גרושה והרה. היא מקללת את בעלה שמעבר לים, וכך נופלת הקללה על המשפחה כולה. מי שנותר בצד האירופי נכחד ברובו בשואה. ובצד האמריקני: שיתוק, מוות ומחלות הם מנת חלקם. שרידי השואה מקימים דור חדש בישראל, שאחד מבניו מצטרף למוסד, ומתגלגלת לידיו הזכות לאחד בדרכים משונות את שרידי המשפחה משני עברי הים, מתוך כוונה ותקווה להסיר את הקללה.

הסיפור, הוא בעצם סיפורו של העם היהודי כולו במאה העשרים. רבים יוכלו למצוא בו גלגולים דומים שעברה משפחתם. ובכל זאת, זהו סיפור ייחודי המקפיד על התחקיר ועל הפרטים, על העלילות והתפניות המופיעות בו. ואם בהיסטוריה של העם היהודי עסקינן, הרי כצל מלווה אותה גם ההיסטוריה המקבילה של עזיז ואחרים היוצרים שבילים נוספים בסאגה זו.

 

מנחם משגב, יליד יפו, התגורר כל חייו בתל-אביב ולאחרונה עבר עם רעייתו, בנותיו ובני ביתם להוד השרון. המחבר, בן לניצולי שואה, עסק בתעשיית המטוסים הישראלית וכן הקדיש מספר שנים בשליחות המדינה לקהילות יהודיות בארצות הברית. המשיכה בקולמוס אף פעם לא הייתה זרה לו אך לקראת פרישתו מהעבודה בתעשייה האווירית, הפך את הכתיבה לעיסוק ראשי.

מנחם מספר, כי אביו נפטר בגיל 95. אחרי ששרד את השואה ונותר יחידי מכל בני משפחתו בחיים, גילה שיש לו אב ושלושה אחים שחיים בארה"ב. שניים מאחיו סרבו להכיר בקיומו, ולמרות שבמשך כל חייו ניסה ליצור איתם קשר – לא צלח הדבר. "תולדות המשפחה המפולגת שלי, מחציתה דרך מוראות השואה ומאבקי התקומה בארץ, ומחציתה דרך נתיבי ההגירה לאמריקה והיאחזות היהודית בה, הציתו בי את הרצון להעלות על הכתב את הסיפור. עם הכתיבה, התפתח הצימאון שלי לראות יותר ויותר סיפורים קורמים אותיות ומשפטים. בסיום נמצא בידי הרומן הקללה של הינדה הדן במשפחה יהודית, מאבק לאומי והרפתקאות חובקות עולם".

מנחם משגב משכיל לתאר את נפתולי המשפחה, העם, האומה, בדרך חדשה ומרתקת. זהו רומן קסום ומפתיע, מרגש ומותח, מפעים ומיוחד במינו, העוסק בתולדות משפחה יהודית מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו הנקרא בשטף עד לסיום המרגש.

"יש למחבר איכויות בשביס-זינגריות, ומילים הופכות אצלו במחי שרביט לסיפורים קסומים." (ד"ר דורית גינזבורג זילברמן).

 

הקללה של הינדה / מנחם משגב

הוצאת קונטנטו דה סמריק

 

חיים חדשים

חיים חדשים מאת ישראל אדיר הוא ספר ייחודי ומפתיע, המיועד בעיקר לנשים, אולם גם הגברים יקראו אותו בשקיקה עד לסיום המותח והמרגש. חיים חדשים הוא רומן מתח, המבוסס על אירועים אמיתיים, אולם רובו ככולו הוא פרי יצירתו של ישראל אדיר, בעל חברת היי טק, ששאף לתת דרור לפרץ היצירה המיוחד שהיה אצור במוחו עד שהגשים את המטרה. חיים חדשים מתאר אישה אמיצה שלא נכנעת למצוי. אישה המתמודדת מתוך בחירה אישית, בדרך מפותלת ולעיתים כואבת מתוך הבנה שיעדה אכן בר השגה אם רק תפעל בהתמדה עבור עצמה.

"חיים חדשים" הינו מסע של נערה צעירה בעלת יותר מחמישה חושים. את חושיה למדה לחדד תוך הסתכלות בוחנת ומתוחכמת בצעדי אביה שניחן אף הוא בסגולות הניתנות להערצה. היא מסרבת לקבל את חייה העגומים כעובדה ושואפת "לנפץ" בכל דרך אפשרית את האמונה המרחפת בסביבתה, שגורלה נקבע ולא ניתן לשינוי. מזל הופכת במהירות מסחררת מנערה לאישה בעלת יכולות יוצאות דופן, המסייעות לה לצאת מחיי דלות לחיי עושר ולא תמיד בדרכים חוקיות. היא אינה בוחלת במשחקי יצרים, כסף ומין. היא מוכיחה בכל פעם מחדש שביכולתן של נשים להפוך את הגברים ל"כלי עזר" כזה או אחר בדרך למימוש מטרה, ללא ידיעתם.

את הרפתקאותיה החלה גיבורת הסיפור מימי התיכון, בהם עברה חוויה שניפצה את חלומה ואמונתה של כל נערה צעירה. אותה חוויה משפילה, בשילוב חיי דלות חסרי מגן מצד הוריה ולאחר התעללות קשה על-ידי אחיה הובילה לפגישה מקרית עם אישה מסתורית. היא מסייעת למזל להגיע להחלטה גורלית שמשנה את חייה ומובילה לחיים שיכלו להיות הרסניים אלמלא נחנה ביכולת ההישרדות. בהמשך מסעה, היא נתקלת במצבים מביכים, אולם תמיד מוצאת דרך חילוץ המובילה להתחלה חדשה שכללה תמיד שם חדש, מקום מגורים ואנשים חדשים. בסופו של דבר, היא נאבקת לשמור קרוב אליה את החיים החדשים והאחרונים אותם יצרה ובמקביל, לחזור ולהתמודד עם המקום בו החל מסעה .

ישראל אדיר מספר, כי הספר חיים חדשים הוא פרי מחשבה ממושכת על פני מספר שנים עד שהסיפור הבשיל לרומן המכיל אירועים גדושים, גיבורים רבים ומשתרע על פני עשרות שנות חיים וארבע יבשות.

ישראל אדיר מסביר, כי המסר המרכזי של הסיפור נמצא בביטוי הידוע "הכול צפוי – והרשות נתונה". גורלו של אדם אמנם קבוע, אבל ניתנת לו האפשרות להשפיע על מהלך חייו ולהתגבר על קשיים בסיוע כוח הרצון.

אדיר מפתיע ומציין, כי הוא  פמיניסט ובעל אמון רב בעדיפות יכולותיהן של נשים על פני גברים. "אני מאמין שנשים כישרוניות יותר מגברים ולמעט כוח פיזי, יש להן עדיפות.  ניסיתי לבנות דמות חזקה ומצליחה כדי לנסות ולדרבן נשים ליטול את "הרשות הנתונה" ולהגשים את "יכולותיהן".  העדיפות של הגיבורה על פני כל הגברים בהם היא נתקלת במהלך חייה, בולטת לקורא כמעט מתחילת הספר, ועוברת כחוט השני לכל אורכו."

"אני מקווה שהספר יגיע לידי נשים רבות אשר אולי חלקן תקבלנה עידוד לצאת מהשגרה, ליזום ולבצע.  אם אכן כך יקרה – דייני!".

 

ישראל אדיר, יליד תל אביב המתגורר בהרצלייה, מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הטכניון.  יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת חברות רדט בע"מ. בצבא היה מפקד בית הספר לאלקטרוניקה של חיל האוויר.

אדיר הקים לפני כ- 50 שנה את חברת רדט במטרה להרחיב ולשפר את שוק ציוד הבדיקה האלקטרוני למפעלי התעשייה ולמוסדות החינוך המקצועי בישראל. החברה התרחבה והגיעה בשיאה להיקף מכירות של למעלה מ- 200 מיליון דולר בשנה ופעלה בתחומים מגוונים של ענף האלקטרוניקה באמצעות קבוצת חברות שכל אחת התמחתה בשטח ספציפי שונה.  באמצע שנות השבעים הקים ישראל חברה תעשייתית לייצור מכשירי מדידה אלקטרוניים ומיד לאחר מכן חברה לפיתוח וייצור מערכות בדיקה אוטומטיות לציוד אלקטרוני.  ב- 1990 החלה פעילות השקעה בחברות "הזנק" –STARTUP, שנמשכת עד היום. הוא מחלוצי תעשיית הון סיכון, הרבה לפני שהוקמו חברותVC  בישראל וסייע להקמתן של 38 חברות הייטק שחלקן הונפקו בבורסות בניו יורק ובאירופה, וחלקן ממשיכות עד היום.  הקים את חטיבת האלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר החטיבה במשך כ- 20 שנה.  הקים את ועדת הביקורת באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר הוועדה במשך 10 שנים.

ישראל אדיר מספר, כי החליט לכתוב את הרומן הייחודי והמותח הזה לאחר שאגר בליבו אירועים שונים שהיו בחייו ובסביבתו והוסיף להם כיד הדמיון הטובה עליו – עד שהבשיל הספר הזה שנקרא במתח רב ובשקיקה רבה עד לעמוד האחרון. את הספר החל לכתוב לפני שנה ומקורבים שקראו את הטיוטה העירו לו הערותיהם, שחלקם קיבל, עד לתצורה הסופית .

ישראל מוסיף, כי שם משפחתו, אדיר, היה ה"אדיר" הראשון במדינה. אביו עיברת את שם משפחתו בשעתו, לפי קריאתו של בן גוריון ואדיר הוא ראשי תיבות של אביבה, אחותו (ז"ל), דיליאטיצקי (שם המשפחה של אימו, ישראל ורודניצקי (שם המשפחה הקודם של אביו).

 

חיים חדשים / ישראל אדיר

הוצאה עצמית

 

 

בית המשפט הקטן שלי

"אני כבר נושאת את התואר "שופטת בדימוס". לפני כחודש פרשתי מכס השיפוט, לאחר חמש עשרה שנות כהונה. פרשתי מוקדם, בת חמישים ושבע. לא יכולתי נפשית להמשיך עד גיל שבעים, למרות שהייתי רשאית לעשות כן. החלטתי לפרוש לאחר שמנהל בתי המשפט הודיע לי, טלפונית, כי הפסדתי בהתמודדות על תפקיד נשיא המחוז."

האם קרע בכיר במערכת המשפט כתב מינוי של שופטת לנשיאת מחוז בשל רכילות על רומן בינה לבין שופט לשעבר? האם יש צדק בבית המשפט ומה מתחולל שם בלילה? גילויים אלה כלולים בספר החדש בית המשפט הקטן שלי, שפרסמה בימים אלה השופטת בדימוס אביטל בית נר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק, ובו אירועים וסיפורים מהמתרחש מאחורי הקלעים של מערכת המשפט בארץ. הספר כבר מחולל סערה בקרב הקהילה המשפטית בארץ.

בספר נכתב, כי בכיר במערכת המשפט קרע את כתב המינוי של השופטת אביטל בית נר לכהונת נשיאת בתי המשפט השלום במחוז חיפה, בשל רכילות ששמע אודות רומן כביכול שהיה לה עם שופט שפרש. לשופטת נמסר נימוק בדוי,  כי לא מונתה לתפקיד מהטעם שהוחלט כי המינוי יקבע לפי וותק. רק אחרי שפרשה מכס השיפוט, גילה לה בכיר אחר במערכת אודות שארע.

אביטל גדלה בגבעתיים ובשרותה הצבאי הגיעה לדרגת סגן אלוף. במקביל לשירותה, למדה משפטים, התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב ובפרקליטות הצבאית. עבדה כעורכת דין בשוק האזרחי ובגיל 42 מונתה לשופטת. אביטל פרשה מכהונת השיפוט לאחר 15 שנים ובתפקידה האחרון שימשה סגנית נשיא של בתי משפט השלום במחוז חיפה.  אביטל נשואה לעו"ד דורון בית נר (לשעבר ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי של משטרת ישראל)  ואם לארבעה ילדים, חולקת את חייה בין מצפה הררית שבגליל לבין גבעתיים.

אביטל בית נר מספרת בספרה בית המשפט הקטן שלי את הסיפור האמתי וכיצד בעצם נולדה אותה שמועה שנועדה לטרפד אותה ולפגוע בקידומה. במקביל, משרטטת המחברת סיפורים מהווי משפחתה, חייה ומערכת בתי המשפט כפי שנראו מנקודת מבטה. סיפורים שאת חלקם חוותה, על חלקם שמעה באמת וחלקם נשמעו בדמיונה ואין להם עם האמת ולא כלום. אילו מהסיפורים שייכים לאיזה חלק, יהא על הקורא להפעיל את דמיונו ולנחש.

הספר מציג מבט מזווית אחרת על מערכת המשפט והעומדים אחריה. הדילמות האנושיות המוצגות בספר נבחנות בראייה מוסרית נשית, תוך גילוי אמפטיה, רגישות והומור למרכיבים האנושיים של הסיטואציות.  כל הפרקים כתובים ברגש רב, בחדות לשון, בסיפור קולח ומעניין. זהו ספר שנכתב מתוך כאב ליבה של אישה אמיצה על תקופות בחייה ששינו אותה ואת מהלכיה, כתובים בנועזות, בדם ליבה.

"לו רק חייתי בימים קדומים, הייתי, מן הסתם, יושבת בשער העיר, מקשיבה לאנשים, שומעת את סיפורי היום יום שלהם, סיפורים קטנים שכולנו חווים בדרך זו או אחרת, מנהלת איתם דיאלוג על החיים ומשמעותם, ומסייעת להם בפתרון שאלות ובעיות. אך אני חיה היום ואת היום. והיום בחרתי לכתוב. לכתוב על החיים וסיפוריי אלה הם ההתחלה. ההתחלה שלי."

אביטל בית נר  עוסקת בבוררויות וגישורים ובימים אלה, בנוסף, שוקדת על כתיבת רומן היסטורי המבוסס על יומן שכתבה סבתה לאורך עשרות שנים. לנשמתה, מציירת ומתחזקת את עצמה בתרגול יוגה.

הספר נפתח במיני סנסציה, כאשר המחברת, השופטת בדימוס אביטל בית-נר, מגלה מדוע לא נבחרה לנשיאות המחוז, למרות שהיתה המועמדת המתאימה ביותר.. הספר חושף את הסיפור האמיתי מאחורי אי מינויה, אך יתרה מזאת, הוא פותח לפני הקוראים צוהר אל מאחורי הקלעים של מערכת המשפט, באסופה של סיפורים ואנקדוטות מימי כהונתה של המחברת בבית המשפט.

קשה להניח את הספר מהידיים ברגע שמתחילם לקרוא בו: הוא קולח, מרתק ומלא בתובנות. מומלץ בחום לכל מי שמרותק לתחום המשפטי, אך גם לכל מי שאוהב להשכיל וללמוד מסיפוריהם של אחרים.

 

בית המשפט הקטן שלי / אביטל בן-נר

הוצאת קונטנטו דה סמריק

 

משאלה אחת ימינה

"זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים.

מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים."

 

כך, במשחק תמים לכאורה, מתחיל הרומן משאלה אחת ימינה, ומכאן – הכול מסתבך.

אשכול נבו, מחבר רב המכר עטור השבחים ארבעה בתים וגעגוע, צולל בספרו החדש לתוך המים העמוקים של החברוּת הקרובה, חברות יפה וכואבת בין ארבעה גברים ושלוש נשים שחייהם ומשאלותיהם נכרכים אלו באלו, בעלילה מלאת תנופה ורבת תהפוכות.

 

בשפה צלולה וכובשת, בכישרון שלו ליצור אינטימיות מיידית עם קוראיו, ובעדינות שבה הוא מסיר את הלוט מעל הרגעים הקשים ביותר, מצייר אשכול נבו תמונה רבת עוצמה ומזמין את הקורא לגלות מה עושה הזמן לחברויות שלנו. ולמשאלות שלנו.

 

משאלה אחת ימינה" הוא סוג של ספר בתוך ספר. בראשיתו מספר עורך דין בשם יצחק עלימי ("צ'רצ'יל") שהתבקש על ידי בני משפחתו של אחד יובל פריד לאסוף ולערוך את דפיו של ספר הקרוי "משאלה אחת ימינה" מתחנת המשטרה. פריד, מחבר הספר וגם המספר בו נמצא במצב שבו אינו יכול לטפל בספר, אם משום שהוא מחוסר הכרה, אם משום שמת. כך הופך ספרו של נבו לאותו ספר בדיוני, "משאלה אחת ימינה", שכתב פריד, שהוא אחד משלושת חבריו הקרובים של יובל וזה שיחסיו עמו הם הבעייתיים ביותר. צ'רצ'יל לקח מיובל את אהובתו יערה.

ארבעת החברים גיבורי הספר נפגשים במונדיאל של 98'. אופיר, פרסומאי שבצבא הספיק לשלוח יד בכל תפקיד כמעט, הוא זה שמעלה את רעיון המשאלות. "מזל שיש מונדיאלים", אומר פריד, "ככה הזמן לא הופך לגוש אחד גדול ואפשר כל ארבע שנים לעצור ולראות מה השתנה". המונדיאלים ומשחקי כדורגל חשובים, שהם התירוץ השכיח להתכנסותם של ארבעת החברים הטובים, אמנם מחלקים את הזמן ומסמנים את השינויים המפליגים שעתידים לעבור ארבעת החברים.

כתיבתו של נבו מרתקת, כתובה להפליא, מטיילת בין נבכי הנפש, סוחפת ומרגשת ובהחלט מותירה טעם של עוד.

 

משאלה אחת ימינה / אשכול נבו

הוצאת זמורה-ביתן.

 

בוץ

"לפרח יש עין אחת אמיתית. את השנייה הוציא לה אחיה, בטעות, כשהייתה בת עשר והוא בן שלוש עשרה, ובמקומה הכניסו לה תותבת מזכוכית שמסתכלת רק לכיוון אחד ולא רואה אפשר היה לחשוב שזה יפריע לה, לראות חצי ממה שאחרים רואים….אבל פרח היא פרח ושום דבר לא מפריע לה. קלה כמו נוצה, ארבעים וחמישה קילו, ולפעמים פחות, היא כבר בת עשרים וארבע."

בוץ הוא רומן אפל ועמוק, המשלב עוצמה ויזואלית וקצב של סרט פעולה עם רגישות לשונית מפעימה, חדה כסכין. פרח היא צעירה בת עשרים וארבע, פראית, עצמאית, מלאת חיים ובודדה. גידי הוא נער עדין ונשי בן שמונה-עשרה, יתום משני הוריו, המתגורר עם דודתו באחד מפרבריה הדרומיים של תל-אביב. הם מתיידדים ויוצאים לבלות במועדון. הבילוי התמים נקטע באונס אלים שמוות בסופו. מוכים, מבוהלים, כמעט ללא אוויר לנשימה, יוצאים פרח וגידי למסע נואש של אהבה ומנוסה בכל רחבי הארץ, עד לאילת.

פרח וגידי בולכים ומשתנים לנגד עינינו. בעמודי הרומן הראשונים הם משורטטים בקווים חדים ובצבעים עזים, כמעט כמו דמויות מתוך קומיקס, אך עם הזמן הולכת ומתגלה מורכבותם, והם הופכים מאנשים שוליים שקולם אינו נשמע לבני אדם בעלי קלסתר פנים ייחודי ואמירה משמעותית, חריפה ופוצעת.

שירי ארצי בוראת עולם מרתק, צבעוני ומדויק מאוד, שנע בשוליה של החברה הישראלית – השוליים שמתוכם מגיחים פרח וגידי, ולתוכם הם מנסים להיעלם על-מנת לחמוק מהמשטרה ומשדי העבר הרודפים אחריהם. בכתיבתה יש יופי מכמיר לב ורגישות פסיכולוגית מצמררת. בוץ הוא רומן שאינו מסתפק בקטנות: הוא צולל למעמקים של אפלה וחסד, אהבה ואלימות, ושולה מתוכם אגדה פלאית, חכמה ומכושפת.

שירי ארצי נולדה בשנת 1972 בתל-אביב. בשנים האחרונות עוסקת בעתונות ובטלויזיה. "בוץ" הוא ספרה הראשון.

"בוץ" מבטא חרדה עמוקה לגורלם של ילדים, המופקרים לתוקפנות מינית והזנחה., שאין להם הגנה מהוריהם ושלא יכולים להשתקם מהמעילה באמונם. יחד עם זאת, ככל שנמשכת הקריאה, נשאלת השאלה, מי הם בעצם האנשים האלה, המתבוססים בשולי החברה, ואם סיפורם הנמסר ברצינות ובאופן מלא כוונות טובות, אכן מצליח להיות אוטנטי? ובעיקר נשאלת השאלה איך קורה שהמוצא והגורל נשעים אחד, ואיך למרות טובהלב שבו טובל הספר כלפי הגיבורים שלו והעדינות המופגנת כלפיהם, החלוקה בין קווי המוצא והגורל נדמית טבעית לגמרי ומתקבלת על הדעת, גם היום.

העלילה מעניינת והדמויות מצליחות לגעת. העלילה רוויה בתיאורים ודימויים ספרותיים המתאימים ברמתם לרמת השפה והחשיבה של הדמויות.

"לבוקר היה ריח של שרוף, כאילו כל הלילה השמים עישנו, והבוקר עלה לבן כמו שיעול והיה קצת קר"

 

בוץ / שירי ארצי

הוצאת חרגול

 

חזור למעלה

מידע

שנה משפט זה ואת הכותרת מדף הגדרות תבנית.
This is a blog At.CorKy.Net