חיים רק פעם אחת

חיים רק פעם אחת מאת ד"ר גוין סאס בהוצאת הספרים אוריון, הוא ספר חדש וייחודי הכולל המלצות לשיפור החיים, לאושר והמעניק לקוראים תובנות ואמצעים לחיים טובים, מלווה בהנחיות ובעצות, הומור ורגש. חיים רק פעם אחת הוא ספר מרגש ומיוחד במינו, המרכז תובנות  לחיים בעלי משמעות. סיפור המסגרת לקוח מהחיים: מחלה של הורה, הקשיים והמשברים הנלווים אליה ודרכי ההתמודדות איתה. הספר מציג מחקרים ומאמרים מקצועיים ומציע דרכי פעולה והמלצות מעשיות להעצמת משמעות החיים והאושר האישי. מחבר הספר מעניק מניסיונו ומשתף בתובנות שרכש בתהליך שעבר, ומכוון את הקורא למצות את חייו כראוי.

ד"ר גוין סאס, נשוי אב ל-2, תושב הוד השרון, יליד דרום אפריקה, עלה ארצה עם משפחתו בגיל 9.  בעל דוקטורט בחינוך וניהול מטעם אוניברסיטת תל אביב. עוסק בחינוך, בפיתוח ובהעצמה של אנשים, ונחשב למרצה מבוקש בחברות ובמוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. במשך שנים שימש ראש המִנהל האקדמי בשנקר, כיהן כמנכ"ל ועד ראשי המכללות ושימש דירקטור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. ד"ר סאס כיום הוא סמנכ"ל במטה של חברת כתר פלסטיק, והוא מנהל בה את תכנית המהנדסים e-Vision.

הספר מביא את קורותיה של משפחה שחיה בצל מחלה של אבי המשפחה שנמשכה 23 שנים, עם שמות והתרחשויות,  כפי שהדברים קרו. סאס מספר כי חשב שהפן האישי ייתן לקורא ממד אישי ורגשי, נוסף על התכנים הרבים שמובאים בספר.  כאשר החליט לכתוב את הספר חשב רבות על ייחודו, שכן קיימים בשוק ספרים רבים ומצוינים העוסקים בנושא זה. "הספר נכתב בהשראת המוזיקה שעליה גדלתי, ובעיקר המילים של לאונרד כהן, וכן בהשראת ספר איוב, מגילת קהלת ופרקי תהילים שאבא אהב כל כך. מספר קווי יסוד הנחו אותו בכתיבת הספר. רציתי שיהיה ספר שווה לכל נפש, שיהיה קצר, שכל מי שירכוש אותו באמת יקרא ויסיים אותו שמתי לב שספרים רבים וטובים פשוט ארוכים מדי, ובגלל קצב החיים והמחסור בזמן אנשים פשוט לא מסיימים לקרוא אותם, וגם אם הם מסיימים, הם כבר לא זוכרים את המסרים ואת התובנות שהיו בתחילתם. רציתי ספר פשוט, בשפה זורמת, עם מגוון מקורות רציניים. ספר שכולם יבינו וירגישו איתו בנוח. שילבתי ציטוטים של אנשים טובים ויקרים שריגשו אותי".

חשבתי שהפן האישי ייתן לקורא ממד אישי ורגשי, נוסף על התכנים הרבים שמובאים בספר. שילבתי בספר קטעים מסרטים, משירים ומספרים שריגשו אותי, ואני מאמין שהם יעזרו לכם להתחבר טוב יותר לתכנים שבספר. אחרון, ואולי הכי חשוב, בסיום כל פרק יש רשימת המלצות לשיפור החיים שלכם, המלצות שכבר פורסמו בחלקן בספרים אחרים,  וחלקן לקוחות מניסיוני כאדם וכמרצה בארץ ובעולם, מוסיף סאס.

יש בספר כמה תרגילים קטנים, כמה בדיחות, ייתכן שתזילו גם כמה דמעות. קִראו את הספר בנחת ובזמן סביר, עשו את התרגילים, שתפו את בני הזוג, זכרו את מה שחשוב לכם, שפרו את חייכם וחיו באושר. הברירה בידיכם. זה סיפור עצוב עם גישה אופטימית.

"המוות אינו האובדן הגדול ביותר בחיים; האובדן הגדול ביותר זה מה שמת בתוכנו בעודנו בחיים."

המשפחה חיה בצל סיוט קבוע. טלפון באישון לילה, עדכון לאיזה בית חולים נוסעים,יציאה חפוזה, טיפול נמרץ, ואדישות של רופאים. מאשפוז לאשפוז חי אביו עם חיוך תמידי על הפנים. מאין שאב את הכוח להישאר אופטימי? אולי הייתה בו סוג של הכחשה למצבו הרפואי כך גורס הבן. הכחשה שגרמה לו לתת כוח ותיקווה גם לאחרים עד הסוף המר.

בספר עצות רבות וחכמות הנוגעות כולן ברוחניות טהורה והנובעות מניסיונו העשיר של המחבר, זהו ספר רוחני במלוא המובנים שנוגע בעיקר בחיי משפחה ומוסר ומעניק לקורא אפשרות להיזכר בדברים החשובים בחייו ואיך ניתן ליישם אותם בקלות תוך התמקדות בעיקר. הספר מוקדש לאביו היקר והמיוחד.

ספר מומלץ.

חיים רק פעם אחת/ ד"ר גוין סאס

הוצאת אוריון


בישלוליאדה עם אלדו השף

בישלוליאדה עם אלדו השף מאת השף שלומי אלדו הוא ספר בישול חדש ומיוחד בהוצאת הספרים אוריון המיועד במיוחד לזמן איכות של הורים וילדים או רק לילדים עצמם, וההופך את המטבח למקום של חוויות, עשירי טעם והמשדרג את הארוחות בבית לארוחות מזן אחר ובטעמים של עוד, מזינים ובריאים.  הספר משלב סיפור מחורז לילדים עם מתכונים קלים וטעימים, בעיצוב ססגוני ועליז.

הספר הייחודי נכתב בידי השף שלומי אלדו, והבשורה שלו היא שניתן להפוך את נושא הבישול לאירוע משפחתי משותף, בקלי קלות ובצורה פשוטה ומשביעה.  הספר משופע בחרוזים ולצידם מתכונים עליזים ומעניינים כמו עוגת רכבת או מטעמים מפירות וירקות.

השף אלדו מביא עמו ניסיון עשיר בתחום הגסטרונומי. שלומי אלדו התחיל את דרכו בלימודי אומנות הבישול במלונות דן. לאחר שסיים בהצלחה, המשיך לעבוד ברשת דן עם טובי השפים בארץ ולמד מהם את רזי המקצוע. בהמשך, עבד כשף בחו"ל, שם רכש את התרבות וסגנונות הבישול השונים. כיום, אחרי ותק של 16 שנים בתחום הבישול, השף אלדו מביא עמו סגנונות בישול, ידע רב וייעוץ גסטרונומי.  השף אלדו חבר באיגוד השפים הארצי והעולמי.

השף אלדו עובד עם מוסדות חינוך, ובתחום הילדים מביא שפע רעיונות לסדנאות, ימי הולדת ייחודיים ומתוקים במיוחד, המשלבים יצירה בבישול , הומור, משחקים ועוד. למבוגרים ישנו מגוון רב של תפריטים לערב מהנה המשלב הפעלה – משחקי חברה למבוגרים בלבד, מוזיקה, ריקודים והמון הפתעות. בנוסף, אלדו השף מייעץ למוסדות ופרטיים, מלמד כיצד ניתן לשלב זמן איכות הורים וילדים, יצירה, ועשייה משותפת ולהפוך את הארוחה להרבה יותר מהנה והרבה יותר בריאה ומזינה.

השף אלדו מספר, כי גדל על ברכי המטבח התורכי. בילדותו, האכילו אותו הוריו ובני משפחתו במטעמים כמו עלי גפן ממולאים, תבשילי במיה, ממולאי ארטישוק. שניצל וצ'יפס בכלל לא היו בתפריט. לדעתו, הילדים של היום מעדיפים מאכלים בריאים ואינם מעוניינים במאכלים רוויי שמן או טבולים בצבעי מאכל.

מה עושים כאשר הילד מסרב לאכול?

השף אלדו אומר, כי כל ילד אוהב לאכול, אבל תלוי כיצד מגישים לו את הארוחה וכיצד משדרגים אותה.  כשלמדתי טבחות, דבר ראשון שלימדו אותי שקודם כל העין אוכלת.  לדוגמא, אבוקדו מטוגן. ילדי לא כל כך אהבו אבוקדו ומה שעשיתי, חתכתי את האבוקדו לפרוסות, קימחתי בקמח מתובל ביצה ופירורי לחם וטיגנתי בשמן עמוק. לאחר מכן ספחתי את השמן. ילדי אכלו את האבוקדו המטוגן עם קטשופ ומאז שהם רוצים צ'יפס אני לא יודע עם הם מתכוונים לצ'יפס אבוקדו או לתפוחי אדמה, כי הם נורא אהבו את זה.

כדאי להכין כריכים מבדחים. למרוח גבינה ולצייר עליה פרצוף בתוספות מתאימות של פלפל אדום או זיתים, כך שייווצר פרצוף. ניתן בצורה דומה להכין מטעמים צבעוניים מתירס וחסה, ירקות נוספים והכול על גבינות לבנות, שהופכות תוססות ועליזות.

צריך להוסיף הרבה פירות וירקות לילדים ולעצב אותם כך שיהיו יפים וצבעוניים ומעוררי תיאבון.   להטיל על הילדים להכין סלטים בריאים ומקושטים. כשילדים טורחים ומכינים אוכל – הם גם יאכלו אותו, בתיאבון.

אפילו פסטה כדאי וצריך להכין טרייה במכונת פסטה. המצרכים פשוטים ביותר, קמח, ביצה, והרידוד במכונה הוא עיסוק מהנה. כך גם החיתוך לתצורות שונות. רוטב עגבניות מתובל יהפוך את הפסטה הטריה לחוויה, אומר השף אלדו.

"אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, לָאוֹפֶה הוֹדוּ, וְלַדֶּרֶךְ שׁוּב יָצְאוּ. פָּסְעוּ בַּשְּׁבִילִים, בֵּין פְּרָחִים וּנְחָלִים, שָׁרוּ שִׁירִים וְהָיוּ מְאֻשָּׁרִים, וֶלְּׁבַסּוֹף הִרְגִּישׁוּ מְאדֹ עֲיֵפִים…  "כָּל כָּךְ קָשֶׁה לְהַמְשִׁיךְ וְלִצְעֹד", נֶאֶנְחוּ הַדּבֹ, הָעַקְרָב והקפוֹד.

וְהִנֵּה רָאוּ רַכֶּבֶת אֲלֵיהֶם בִּמְהִירוּת מִתְקָרֶבֶת, צִבְעוֹנִית כֻּלָּהּ וּמְקֻשֶּׁטֶת. הַקְּרוֹנוֹת מְצֻפִּים בִּקְרֶם וָנִיל וְשׁוֹקוֹלָד, הַחַלּוֹנוֹת – וַפְלִים מְמֻלָּאִים בקרם ורדרד, כַּדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד הֵם הַגַּלְגַּלִּים, כַּמָּה מַדְהִים… וְכַמָּה טָעִים… "וּוָאוּוּ! רַכֶּבֶת אֲרֻכָּה-אֲרֻכָּה, קְחִי אוֹתָנוּ לְהַרְפַּתְקָה! אִתָּךְ נִסַּע עד להרים, לִמְצֹא לָנוּ עוֹד חֲבֵרִים!"

וכאן לומדים הילדים וההורים להכין עוגת רכבת טעימה.

עקרב

חומרים נדרשים:

1 בטטה מקלפת, ירקות לקישוט: גמבה, זיתים, פלפל ירוק.

אופן ההכנה:

פורסים את הבטטה לפרוסות ומבשלים במים במשך 8 דקות. מצננים את הפרוסות ומסדרים אותן בצלחת בצורת עקרב. יוצרים עיניים מזיתים ומקשטים בגמבה ובפלפל ירוק. מפזרים מעל מעט מלח.

 

בישלוליאדה עם אלדו השף / השף שלומי אלדו

הוצאת אוריון

בישלוליאדה עם אלדו השף

 

המסע של בל

המסע של בל הוא ספר חדש וייחודי, מאת אילנית מאיר, המעניק לקוראים, ילדים וגם  מבוגרים, המלצות להגשמת חלומות ומציע דרכים כיצד להתמודד עם מכשולים. המסע של בל, ספר קאוצ'ינג לילדים בהוצאת הספרים אוריון נכתב בהשראת מותג הבובות שמייצרת, "הבובות של אילנית", ובהשראת עיסוקיה האחרים, בתחום החינוך.

העלילה מספרת על ילדה ושמה "בל" שבעקבות הפרידה מאביה לצורך נסיעה, יוצאת למסע מעניין ומרגש בחיפוש אחר שלושה מלאכים: מלאך הבריאות, מלאך ההצלחה ומלאך האושר. "בל" לומדת להתמודד עם הקשיים שבדרך ונעזרת "בקטינו הגמד" המלווה ומנחה אותה במסע. בכך, מעצימה "בל" את כוחה ומתחזקת. הספר שופע בתמונות צבעוניות המלוות בהנאה את הקורא ביציאה למסע הקסום של "בל", גיבורת הספר.

אילנית מאיר מספרת, כי המסע של בל הינו ספר המלמד אותנו להסתכל על מה שסביבנו ולהגיע לתובנה שבמרוצת הזמן ושיגרת החיים, לעיתים שוכחים אנו את הדברים המשמעותיים. ואכן, זו הזדמנות שתזכיר לכולנו מה חשוב באמת בחיינו. המסע של בל הינו סיפור מרגש בעל מוסר השכל חשוב, המוביל להערכה, העצמה ותובנה.

אילנית מאיר אומרת, כי לכל אחד מאיתנו יש חלום שנרצה להגשים, אך מה דרוש למסע וכיצד מתגברים על הקשיים? הספר המיוחד הזה מעניק לקוראים המלצות חשובות שיעזרו להם להגשים חלומות.

"בחרו מקום אליו תרצו להגיע, החלום והחזון הוא המדריך שאתכם יניע; גלו נחישות והגדירו יעדים, כך לאט לאט תתקדמו בשבילי החיים; אם בדרך פגשתם בפחד, תנו לו יד ואל תסתתרו מפניו. תגרמו לו להצטרף אליכם ולא אתם אליו; המשיכו ואספו תובנות חשובות שבדרך, הנציחו את כל ההצלחות, גם אם הן קטנות – הן בעלות ערך; גלו אחריות גם בנקודות שבירה ותמיד זכרו, כי בידינו הבחירה;  ביציאה למסע תאהבו, תשמחו ותשתדלו גם ליהנות;  והחשוב ביותר: על כל הטוב שבחייכם, לעולם אל תשכחו להודות"

אילנית מאיר, בת 32, נשואה ואם לאלמוג בן 11 וטופז בת 8, תושבת מושב נס הרים. אילנית עוסקת בחינוך לגיל הרך מזה כ-7 שנים במועצה אזורית מטה יהודה. כמו כן היא מאמנת אישית ומנחת קבוצות באמצעות תיאטרון הבובות ככלי טיפולי חינוכי. בובנאית ומתמחה בעיצוב בטכניקה ייחודית של דחיסת צמר כבשים (ליבוד).

אילנית: "העבודה שלי כיום מתרכזת בעבודה עם ילדים בני 3-7.  ההתמקצעות שלי בתחום האימון והשימוש בבובות ככלי טיפולי חינוכי, תוך השתלבות עם תוכנית משרד החינוך המורכבת והמגוונת בגן. וההתמודדויות השונות עם הילדים והוריהם, הובילו אותי לחשוב על תוכנית עבודה מקורית, ייחודית ומאתגרת. תכנית זו מותאמת לצרכי הגן, הצוות והילדים, כאשר הקו שמנחה אותי הוא שילוב בין אמנות, הנאה ולמידה".

לאחר גיבוש רעיון ואיסוף חומרים, התחילה אילנית להנחות בהתנדבות תוכנית אמנותית שבועית בגן שנקראת "החברים של אילנית". אילנית מאיר מספרת, כי תוכנית זו עוסקת בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילדים, המאפשרת להם להתבונן במראה של עצמם, ובמקביל להביט על האחר והכול בעזרת הבובות.

אילנית מספרת כי: "תיאטרון הבובות הינו כלי טיפולי חינוכי מובנה, שבאמצעותו נפתחת לי ולילדים מניפה רחבה של פעילויות חווייתיות מתוך תחומי  החיים השונים המוכרים להם".

העבודה מול אנשים מגוונים, ילדים ומבוגרים העשירו אותה, לימדו אותה ובעיקר מילאו חלק נכבד מהתהליכים השונים, אותם עברה בחייה. השילוב בין ידע, יכולת הקשבה וארגז כלים נכון, יחד עם יכולת אלתור ואינטואיציה פנימית, חוש הומור ויצירתיות, תרמו ועוררו את הרצון והצורך ליזום ולתרום, להשפיע ולחלוק את תבונותיה וכישוריה עם אחרים. ואכן, מתוך נקודת איזון זו – נולד לו גם ספר הילדים.

הספר נכתב לפני שנתיים כשבמהלך שלבי הכתיבה והעריכה, אילנית התייעצה עם מקורביה, אנשי מקצוע מתחום החינוך ובני ביתה על התוכן והאזינה להערות והארות.

עיצוב הבובות והתפאורה הייחודית בספר, גם הם פרי יצירתה. אילנית היא ייחודית ומתמחה בעיצוב בובות ותפאורה בטכניקה של דחיסת צמר כבשים (ליבוד). תהליך עיצוב הדמויות והתפאורה לספר נמשך כ-4 חודשים. הבובות הינן ייחודיות ובעלות אופי המייחד כל אחת ומשייך אותן לעולם אחר וכך גם עיצוב התפאורה.

המסע של בל הינו ספר קאוצי'נג לילדים אשר בסיוע הבובות והנחיות הלמידה המומלצות ע"י אילנית בגוף הספר הוא הופך לכלי חינוכי ופדגוגי. הוא מקנה יכולות לפיתוח תרבות שיחה והתנהגות, כלים טובים להתמודדות עם מכשולים ותסכולים ואפילו תורם להפחתת אלימות.

אילנית מאיר מציינת, כי כל אדם יכול למצוא עצמו בספר והוא יסייע בידיו בהבנה ובסיוע בהגשמת חלומות. אין להתייאש במסע החיים, מטעימה אילנית.

 

המסע של בל / אילנית מאיר

הוצאת אוריון

 

 

 

לרקוד בשניים

לרקוד בשניים הוא ספר חדש למבוגרים מאת ארנה ניב, העוסק בשילובו של ילד אוטיסט בגן ילדים רגיל. הספר בהוצאת הספרים אוריון, הוא ספר חווייתי, מעין דואט מוזיקלי רגיש, הרמוני, מכֻוון ומתואם, המוביל בצעדים איטיים ובוטחים מחול זוגי במסתרי אמנות המפגש. הסיפור לוקח את הקורא למסע מרתק וקסום בשני עולמות שסיפוריהם שזורים זה בזה ביד אמן.

המחברת ארנה ניב עוסקת בספר הייחודי בחיבורים הנוצרים בין הילד האוטיסט לבין מתאמת השילוב, המזמנים סיטואציות אינספור שנדרשים להן פתרונות.

ארנה ניב, אמנית רב-תחומית, 62, אימא לשלושה וסבתא לנכדים, נולדה בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן. עובדת כ- 40 שנה במסגרות חינוכיות. יזמה, פיתחה והקימה תוכניות העשרה לבתי ספר. ב-10 השנים האחרונות מלווה ילדים אוטיסטים כמתאמת שילוב בגנים ובבתי ספר. ארנה התמחתה בטיפול בשילובו של ילד אוטיסט במערכת החינוך הרגילה. זוהי  עבודה יומיומית עדינה ומורכבת כדוגמת רקמת תחרה. ההצמדות לתהליכים נורמטיביים בחברת הילדים עוזרת לילד לבנות דפוסי חיים בריאים, ומקדמת אותו באטיות ובביטחון. חלק חשוב בעבודה היא העבודה הפרטנית אשר עוזרת ומקדמת  שפה, מוטוריקה גסה ועדינה, ומיומנויות  בתחומים שונים.

ארנה ניב מסבירה, כי לווי ילד הוא עשייה בונה בתהליך ובהדרגה נדבך על נדבך, כאשר המוטיב המרכזי בלמידה הוא על יצירת הקשר עם הילדים בקבוצה דרך הבנה של נורמות התנהגותיות.

ילד אוטיסט או ילדים עם צרכים מיוחדים, הזוכים להיות שותפים מלאים לאותן חוויות נצברות, אותו לימוד, אותה מסגרת תומכת – יכולים להתקדם ולהגיע להישגים טובים, ולהיות מסוגלים בהמשך להיות חלק מקבוצה לומדת. הספר עוסק בנושא "השילוב" של ילד אוטיסט בגן ילדים רגיל בלווי מתאמת שילוב. סיפור חייו של הילד במהלך שנתיים בגן, שזור בסיפור חייה של "הילדה", כלומר המחברת. במהלך הקריאה אפשר לפגוש  אינספור נקודות למידה המפגישות את הקורא עם מצבים להם נדרש פתרון מיידי.

תפקידה או תפקידו של הסייעת או מתאמת השילוב נלמדת בבתי ספר שונים ובגישות שונות. לכולם פתרונות וצורות לווי שונות. ומעל לכל אלה, מרכיבי אישיותו  או אישיותה מהווים את הבסיס לאותו חיבור מופלא אשר בזכותו ניתן יהיה לקדם את הילד בדרך המפותלת ולהצעידו קדימה.

נכון למחקר אחרון, אחד מכל 150 ילדים מאובחן כאוטיסט או על הרצף האוטיסטי . לדבריה ארנה ניב, בכל קהילה  קטנה וגדולה  ובמעגלי חברה כאלה ואחרים אפשר לפגוש משפחה עם ילד אוטיסט. נושא האוטיזם קיבל ומקבל בשנים האחרונות תהודה בכלי התקשורת השונים והחשיפה גדולה.

הספר מיועד הספר מיועד לקהל הרחב, לאנשי מקצוע הקשורים לתחום האוטיזם, בריאות הנפש, הורים, מטפלים, מתמחים, צוות פרה רפואי, מורים וגננות, אך אני מוצאת את הספר מתאים לכל אחד ואחת ולא רק לאנשי מקצועי או הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. שפת הכתיבה סוחפת, התוכן מרתק ומאפשר הצצה לעולמם של ילדים עם קשיים. בנוסף יש כאן שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה והחשיבות שבכך.

 

לרקוד בשניים / ארנה ניב

הוצאת אוריון

 

הקללה של הינדה

"ליסה חזרה מהצרכניה השכונתית וגררה את עצמה במעלה המדרגות כאשר בכל אחת מידיה סל מלא מצרכים. הזיעה נטפה מכל נקבוביות גופה והיא דמיינה את גידי פותח בפניה את דלת הדירה מבלי שתצטרך להניח את הסלים על הרצפה ולפשפש בהם כדי לדוג את ארנקה ומפתחות הבית. ואולי, אולי, גם יחזיק גידי בידו כוס גדולה עם מים קרים ממותקים בפטל, ויושיט לה את הכוס בחיוך אדיב. הקיצים בישראל ידועים כחמים ולחים, אך הקיץ של שנת 1963 העלה את דרגת ההבילות באוויר לשיאים חדשים. היה קשה לנשום."

הקללה של הינדה הוא רומן קסום ומרגש, מאת מנחם משגב המצליח לתאר ביד סופר מוצלחת את נפתולי עלילותיה של משפחה יהודית בצל קללה שרודפת אותה, מתקופת מלחמת העולם הראשונה, תקופת השואה ועד ימינו ובעצם מהווה שיר הלל ולוח הנצחה לתולדות העם היהודי בדור האחרון. הספר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק הוא מעין "רומן משפחה" הבנוי בתבנית הקלאסית של יציאה מכמה שבילים נפרדים המתחברים והולכים זה לזה כמו פאזל. הקורא מתענג לחבר את החלקים ולהיתקל בדרך במיני תפניות מפתיעות בעלילה.

הרומן מבוסס על קללה שרודפת את חיי משפחתו של מחבר הספר וגיבורו הוא סבו שנאלץ לבחור בדרך חיים חדשה ולזנוח את אשתו שהייתה בהריון, בלי ידיעתו,  בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחר שבנה חיים חדשים בארצות הברית. בעקבות הפחד להתגייס לצבא הקיסר האוסטרו-הונגרי בתקופת המלחמה הגדולה, מתפצלת משפחה צעירה בין צ'רנוביץ שבמזרח אירופה לבין אמריקה. בצ'רנוביץ נותרת הכלה הצעירה, גרושה והרה. היא מקללת את בעלה שמעבר לים, וכך נופלת הקללה על המשפחה כולה. מי שנותר בצד האירופי נכחד ברובו בשואה. ובצד האמריקני: שיתוק, מוות ומחלות הם מנת חלקם. שרידי השואה מקימים דור חדש בישראל, שאחד מבניו מצטרף למוסד, ומתגלגלת לידיו הזכות לאחד בדרכים משונות את שרידי המשפחה משני עברי הים, מתוך כוונה ותקווה להסיר את הקללה.

הסיפור, הוא בעצם סיפורו של העם היהודי כולו במאה העשרים. רבים יוכלו למצוא בו גלגולים דומים שעברה משפחתם. ובכל זאת, זהו סיפור ייחודי המקפיד על התחקיר ועל הפרטים, על העלילות והתפניות המופיעות בו. ואם בהיסטוריה של העם היהודי עסקינן, הרי כצל מלווה אותה גם ההיסטוריה המקבילה של עזיז ואחרים היוצרים שבילים נוספים בסאגה זו.

 

מנחם משגב, יליד יפו, התגורר כל חייו בתל-אביב ולאחרונה עבר עם רעייתו, בנותיו ובני ביתם להוד השרון. המחבר, בן לניצולי שואה, עסק בתעשיית המטוסים הישראלית וכן הקדיש מספר שנים בשליחות המדינה לקהילות יהודיות בארצות הברית. המשיכה בקולמוס אף פעם לא הייתה זרה לו אך לקראת פרישתו מהעבודה בתעשייה האווירית, הפך את הכתיבה לעיסוק ראשי.

מנחם מספר, כי אביו נפטר בגיל 95. אחרי ששרד את השואה ונותר יחידי מכל בני משפחתו בחיים, גילה שיש לו אב ושלושה אחים שחיים בארה"ב. שניים מאחיו סרבו להכיר בקיומו, ולמרות שבמשך כל חייו ניסה ליצור איתם קשר – לא צלח הדבר. "תולדות המשפחה המפולגת שלי, מחציתה דרך מוראות השואה ומאבקי התקומה בארץ, ומחציתה דרך נתיבי ההגירה לאמריקה והיאחזות היהודית בה, הציתו בי את הרצון להעלות על הכתב את הסיפור. עם הכתיבה, התפתח הצימאון שלי לראות יותר ויותר סיפורים קורמים אותיות ומשפטים. בסיום נמצא בידי הרומן הקללה של הינדה הדן במשפחה יהודית, מאבק לאומי והרפתקאות חובקות עולם".

מנחם משגב משכיל לתאר את נפתולי המשפחה, העם, האומה, בדרך חדשה ומרתקת. זהו רומן קסום ומפתיע, מרגש ומותח, מפעים ומיוחד במינו, העוסק בתולדות משפחה יהודית מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו הנקרא בשטף עד לסיום המרגש.

"יש למחבר איכויות בשביס-זינגריות, ומילים הופכות אצלו במחי שרביט לסיפורים קסומים." (ד"ר דורית גינזבורג זילברמן).

 

הקללה של הינדה / מנחם משגב

הוצאת קונטנטו דה סמריק

 

חיים חדשים

חיים חדשים מאת ישראל אדיר הוא ספר ייחודי ומפתיע, המיועד בעיקר לנשים, אולם גם הגברים יקראו אותו בשקיקה עד לסיום המותח והמרגש. חיים חדשים הוא רומן מתח, המבוסס על אירועים אמיתיים, אולם רובו ככולו הוא פרי יצירתו של ישראל אדיר, בעל חברת היי טק, ששאף לתת דרור לפרץ היצירה המיוחד שהיה אצור במוחו עד שהגשים את המטרה. חיים חדשים מתאר אישה אמיצה שלא נכנעת למצוי. אישה המתמודדת מתוך בחירה אישית, בדרך מפותלת ולעיתים כואבת מתוך הבנה שיעדה אכן בר השגה אם רק תפעל בהתמדה עבור עצמה.

"חיים חדשים" הינו מסע של נערה צעירה בעלת יותר מחמישה חושים. את חושיה למדה לחדד תוך הסתכלות בוחנת ומתוחכמת בצעדי אביה שניחן אף הוא בסגולות הניתנות להערצה. היא מסרבת לקבל את חייה העגומים כעובדה ושואפת "לנפץ" בכל דרך אפשרית את האמונה המרחפת בסביבתה, שגורלה נקבע ולא ניתן לשינוי. מזל הופכת במהירות מסחררת מנערה לאישה בעלת יכולות יוצאות דופן, המסייעות לה לצאת מחיי דלות לחיי עושר ולא תמיד בדרכים חוקיות. היא אינה בוחלת במשחקי יצרים, כסף ומין. היא מוכיחה בכל פעם מחדש שביכולתן של נשים להפוך את הגברים ל"כלי עזר" כזה או אחר בדרך למימוש מטרה, ללא ידיעתם.

את הרפתקאותיה החלה גיבורת הסיפור מימי התיכון, בהם עברה חוויה שניפצה את חלומה ואמונתה של כל נערה צעירה. אותה חוויה משפילה, בשילוב חיי דלות חסרי מגן מצד הוריה ולאחר התעללות קשה על-ידי אחיה הובילה לפגישה מקרית עם אישה מסתורית. היא מסייעת למזל להגיע להחלטה גורלית שמשנה את חייה ומובילה לחיים שיכלו להיות הרסניים אלמלא נחנה ביכולת ההישרדות. בהמשך מסעה, היא נתקלת במצבים מביכים, אולם תמיד מוצאת דרך חילוץ המובילה להתחלה חדשה שכללה תמיד שם חדש, מקום מגורים ואנשים חדשים. בסופו של דבר, היא נאבקת לשמור קרוב אליה את החיים החדשים והאחרונים אותם יצרה ובמקביל, לחזור ולהתמודד עם המקום בו החל מסעה .

ישראל אדיר מספר, כי הספר חיים חדשים הוא פרי מחשבה ממושכת על פני מספר שנים עד שהסיפור הבשיל לרומן המכיל אירועים גדושים, גיבורים רבים ומשתרע על פני עשרות שנות חיים וארבע יבשות.

ישראל אדיר מסביר, כי המסר המרכזי של הסיפור נמצא בביטוי הידוע "הכול צפוי – והרשות נתונה". גורלו של אדם אמנם קבוע, אבל ניתנת לו האפשרות להשפיע על מהלך חייו ולהתגבר על קשיים בסיוע כוח הרצון.

אדיר מפתיע ומציין, כי הוא  פמיניסט ובעל אמון רב בעדיפות יכולותיהן של נשים על פני גברים. "אני מאמין שנשים כישרוניות יותר מגברים ולמעט כוח פיזי, יש להן עדיפות.  ניסיתי לבנות דמות חזקה ומצליחה כדי לנסות ולדרבן נשים ליטול את "הרשות הנתונה" ולהגשים את "יכולותיהן".  העדיפות של הגיבורה על פני כל הגברים בהם היא נתקלת במהלך חייה, בולטת לקורא כמעט מתחילת הספר, ועוברת כחוט השני לכל אורכו."

"אני מקווה שהספר יגיע לידי נשים רבות אשר אולי חלקן תקבלנה עידוד לצאת מהשגרה, ליזום ולבצע.  אם אכן כך יקרה – דייני!".

 

ישראל אדיר, יליד תל אביב המתגורר בהרצלייה, מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הטכניון.  יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת חברות רדט בע"מ. בצבא היה מפקד בית הספר לאלקטרוניקה של חיל האוויר.

אדיר הקים לפני כ- 50 שנה את חברת רדט במטרה להרחיב ולשפר את שוק ציוד הבדיקה האלקטרוני למפעלי התעשייה ולמוסדות החינוך המקצועי בישראל. החברה התרחבה והגיעה בשיאה להיקף מכירות של למעלה מ- 200 מיליון דולר בשנה ופעלה בתחומים מגוונים של ענף האלקטרוניקה באמצעות קבוצת חברות שכל אחת התמחתה בשטח ספציפי שונה.  באמצע שנות השבעים הקים ישראל חברה תעשייתית לייצור מכשירי מדידה אלקטרוניים ומיד לאחר מכן חברה לפיתוח וייצור מערכות בדיקה אוטומטיות לציוד אלקטרוני.  ב- 1990 החלה פעילות השקעה בחברות "הזנק" –STARTUP, שנמשכת עד היום. הוא מחלוצי תעשיית הון סיכון, הרבה לפני שהוקמו חברותVC  בישראל וסייע להקמתן של 38 חברות הייטק שחלקן הונפקו בבורסות בניו יורק ובאירופה, וחלקן ממשיכות עד היום.  הקים את חטיבת האלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר החטיבה במשך כ- 20 שנה.  הקים את ועדת הביקורת באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר הוועדה במשך 10 שנים.

ישראל אדיר מספר, כי החליט לכתוב את הרומן הייחודי והמותח הזה לאחר שאגר בליבו אירועים שונים שהיו בחייו ובסביבתו והוסיף להם כיד הדמיון הטובה עליו – עד שהבשיל הספר הזה שנקרא במתח רב ובשקיקה רבה עד לעמוד האחרון. את הספר החל לכתוב לפני שנה ומקורבים שקראו את הטיוטה העירו לו הערותיהם, שחלקם קיבל, עד לתצורה הסופית .

ישראל מוסיף, כי שם משפחתו, אדיר, היה ה"אדיר" הראשון במדינה. אביו עיברת את שם משפחתו בשעתו, לפי קריאתו של בן גוריון ואדיר הוא ראשי תיבות של אביבה, אחותו (ז"ל), דיליאטיצקי (שם המשפחה של אימו, ישראל ורודניצקי (שם המשפחה הקודם של אביו).

 

חיים חדשים / ישראל אדיר

הוצאה עצמית

 

 

רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית

"יש ילדים שבלילה מתעוררים,

יושבים במיטה וקוראים להורים.

יש כאלה שפתאום רעבים,

ויש כאלה שבלילה מרטיבים…"

רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית הוא סיפור ילדים חביב ומיוחד, על רקע התמודדות עם בעיה המטרידה פעוטות והוריהם והדרכים לפתור אותה. הספר חובר בידי תלמה כץ ויצא בימים אלה לאור בהוצאת הספרים אוריון. יוזם הסיפור הוא פרופ' אבנר (הרמן) כהן מנהל מרכז הילד, פתח-תקווה, ומרפאה להרטבת לילה, בית החולים שניידר בפתח תקווה.

הספר הייחודי הזה מיועד, כמו כל ספר ילדים גם לעורר עניין והנאה בקרב קוראיו. יחד עם זאת, מופנה להורי ילדים אשר תופעת ההרטבה הלילית מוכרת להם, אך לא תמיד מודעים לפתרונות הזמינים והקלים.

בעלילה מסופר על רני, ילד חביב ומתוק בן 5 וחצי, אהוב על חבריו כולם, בעל לב חם ופתוח, ומוכן לעזור ולסייע בכל עת ובכל מצב. חייו מלאים בפעילויות חברתיות, תמיד עם חיוך  על פניו. אבל…יש לו איזה "סוד". בלילות, כאשר הוא נרדם עייף ומותש, קורה, והפיפי בורח… רני מתעורר בבוקר מבויש ועצוב. בוקר אחד, רני  מחליט להיות גם אמיץ. הוא פונה לאמו ומבקש שתיקח אותו לרופא כדי שייתן לו "פעמונית", ובעזרתה תיעלם התופעה. וכך היה, וכל היתר בתוך הסיפור…

תלמה כץ מספרת, כי שיטת השימוש ב"פעמונית", היא רק שיטת טיפול אחת. היא מבוססת על חיישן אלקטרוני המפעיל זמזם בעת ההרטבה כדי לסגל רפלקס שלפיו הילד מקשר בין שלפוחית מלאה לצורך להטיל שתן לבין התעוררות. "הפעמונית" מחוברת לתחתוניו של הילד.

על פי דפי ההסבר המפורטים של פרופ' כהן המופיעים בסופו של הספר, הרטבת לילה היא בעיה, שעל פניה נראית מטרידה, אך היא שכיחה בהחלט  וניתנת לפתרון באמצעים פשוטים ובמהירות רבה יחסית. רק כדוגמה נציין כי שכיחות הבעיה בגיל 5-6 היא 15%-20%.  לא פעם מלווה בושה את הלוקים בבעיה, ולעתים גם את יתר בני המשפחה, המנסים להסתיר ולהסתתר. ילדים נמנעים מלצאת לטיולי כיתה ואינם לוקחים חלק באירועים כמו מסיבות פיג'מות. כתוצאה מכך נפגע הרובד החברתי שהוא כה משמעותי בגיל הילדות. יש בתים שבהם ההורים משתמשים בעונשים או מעירים לילד המרטיב הערות פוגעות ומעליבות.

מטרת הסיפור רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית היא  לסייע ולהאיר נכונה ובפשטות את הפתרונות הקיימים.  בסוגיה חשובה זו עוסק, בית היתר,  פרופ' אבנר כהן, רופא ילדים בכיר וותיק, מנהל מרכז הילד בפתח-תקווה,  והמרפאה להרטבת לילה בבית החולים שניידר בפתח-תקווה. הידע העשיר של פרופ' כהן, יחד עם ניסיונו הרב, עוזרים רבות גם לילדים וגם למשפחותיהם.

 

המחברת, תלמה כץ, (65) ילידת תל אביב, מתגוררת למעלה מארבעים שנה בפתח-תקוה. נשואה, אם לבת ובן, סבתא לחמישה נכדים. "במשך 34 שנים עבדתי בבית חולים השרון בפתח-תקוה, למדתי ספרנות באפיק של הספריות המיוחדות, ולמעלה מעשרים שנה הייתי מנהלת הספרייה הרפואית של בית החולים,  עד פרישתי לגמלאות ב-2010".

תלמה כץ מציינת, כי "משך השנים אני מנסה דרכי בכתיבה. אם זה למגרות, כמו רבים וטובים אחרים, אם זה לאירועים מסוגים שונים. רק עם לידת נכדתי הבכורה, העזתי בכתיבת סיפורי ילדים. הוצאתי ספר לפעוטות בשם "פיה הפילון מאמצע הקניון" המספר על נכדתי המאוהבת בפיל המוצב בקניון והמונע על ידי מטבע. לנכדתי הבאה בתור, הקדשתי ספר נוסף: "תומי ונולי חברים חדשים", אודות כלב וחתולה הנפגשים במרפאת הווטרינר…"

הספר הנוכחי, רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית "נולד" כתוצאה מהיכרות וידידות רבת שנים בין תלמה לבין פרופ' אבנר כהן, מנהל מרכז הילד פתח-תקוה, ומרפאה להרטבת לילה בבית חולים שניידר, פתח-תקוה. באחת הפעמים בהיותו בספריה לצרכיו הוא, פנה אל תלמה  ושאל באם תרצה לכתוב סיפור על הרטבה לילית. "חשבתי, שקלתי, קראתי רבות והחלטתי לנסות ולצאת לדרך", מסכמת תלמה.

פרופ' כהן מסביר, כי השליטה הרצונית על כיס השתן מתפתחת לרוב בשנה השנייה והשלישית לחיי הילד. תהליך הגמילה מהרטבת לילה הוא הדרגתי, וקצב הגמילה שונה מילד לילד. מרבית הילדים יבשים בלילה כבר בגיל 4 עד 5 שנים. הרטבת לילה הנה תופעה נפוצה ביותר בקרב ילדים, ולמעשה זוהי התופעה השנייה בשכיחותה לאחר אסטמה.

הרטבת לילה הנה איבוד שתן לא רצוני המתרחש בלילה, תוך כדי שינה. התופעה מוגדרת כבעיה בילדים מגיל 5 שנים ומעלה אשר מרטיבים לפחות פעמיים בשבוע. למעלה ממאה אלף ילדים בישראל סובלים מהרטבת לילה, וכ-50 מיליון ילדים מרטיבים ברחבי העולם. הרטבת לילה שכיחה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות. בגיל 5 שנים כ-15% עד 20% מהילדים מרטיבים בלילה, בגיל 8 – כ-7%, בגיל 12– כ-3% ומעל גיל 18 –כ-1%-0.5% עדיין סובלים מהבעיה.

הרופא מטעים, כי תהליך הגמילה מהרטבת לילה הוא הדרגתי, וקצב הגמילה שונה מילד לילד. שכיחות התופעה יורדת עם העלייה בגיל, בעיקר הודות לגמילה ספונטנית בשיעור של כ-15% בשנה. מחקרים רפואיים מצביעים על כך  שאצל 75% מבין המרטיבים נמצא קשר תורשתי מובהק, ובני משפחה נוספים סבלו גם הם מהבעיה. אם הורה אחד הרטיב בילדותו, אחוז הסיכויים שכל אחד מילדיו ירטיב הוא כ-45%. אם שני ההורים הרטיבו בילדותם, אחוז הסיכויים שכל אחד מילדיהם ירטיב הוא 75%.  מחקרים מדעיים מצביעים על כך שב-90% מן המקרים הסיבות להרטבת לילה הן גופניות (פיזיולוגיות) ולא התנהגותיות או פסיכולוגיות.

הרופא מדגיש, כי ניתן לטפל בתופעה של הרטבת לילה, וחשוב מאוד לעשות זאת. הרטבת לילה פוגעת בביטחון  העצמי של הילד ובדימוי האישי שלו, גורמת לו רגשות אשם ובושה ומגבילה אותו בפעילות חברתית המקובלת אצל בני גילו. התופעה גורמת גם כעסים ומתחים בתוך המשפחה. כיום ידוע כי הרטבת הלילה היא בעיה גנטית המתבטאת בליקויים תפקודיים גופניים.

כדי להתחיל בטיפול, יש לפנות לרופא לבירור גורמי ההרטבה. בהתאם לגורמים יותאם לילד טיפול. ניתן להשיג גמילה בפרק זמן קצר יחסית. הישנות התופעה לאחר הטיפול היא נמוכה.

סיפור ילדים חביב ומיוחד, על רקע התמודדות עם בעיה המטרידה פעוטות והוריהם והדרכים לפתור אותה.

 

רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית / תלמה כץ

איורים ססגוניים מאת אלית אבני שרון

הוצאת אוריון

 

 

בית המשפט הקטן שלי

"אני כבר נושאת את התואר "שופטת בדימוס". לפני כחודש פרשתי מכס השיפוט, לאחר חמש עשרה שנות כהונה. פרשתי מוקדם, בת חמישים ושבע. לא יכולתי נפשית להמשיך עד גיל שבעים, למרות שהייתי רשאית לעשות כן. החלטתי לפרוש לאחר שמנהל בתי המשפט הודיע לי, טלפונית, כי הפסדתי בהתמודדות על תפקיד נשיא המחוז."

האם קרע בכיר במערכת המשפט כתב מינוי של שופטת לנשיאת מחוז בשל רכילות על רומן בינה לבין שופט לשעבר? האם יש צדק בבית המשפט ומה מתחולל שם בלילה? גילויים אלה כלולים בספר החדש בית המשפט הקטן שלי, שפרסמה בימים אלה השופטת בדימוס אביטל בית נר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק, ובו אירועים וסיפורים מהמתרחש מאחורי הקלעים של מערכת המשפט בארץ. הספר כבר מחולל סערה בקרב הקהילה המשפטית בארץ.

בספר נכתב, כי בכיר במערכת המשפט קרע את כתב המינוי של השופטת אביטל בית נר לכהונת נשיאת בתי המשפט השלום במחוז חיפה, בשל רכילות ששמע אודות רומן כביכול שהיה לה עם שופט שפרש. לשופטת נמסר נימוק בדוי,  כי לא מונתה לתפקיד מהטעם שהוחלט כי המינוי יקבע לפי וותק. רק אחרי שפרשה מכס השיפוט, גילה לה בכיר אחר במערכת אודות שארע.

אביטל גדלה בגבעתיים ובשרותה הצבאי הגיעה לדרגת סגן אלוף. במקביל לשירותה, למדה משפטים, התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב ובפרקליטות הצבאית. עבדה כעורכת דין בשוק האזרחי ובגיל 42 מונתה לשופטת. אביטל פרשה מכהונת השיפוט לאחר 15 שנים ובתפקידה האחרון שימשה סגנית נשיא של בתי משפט השלום במחוז חיפה.  אביטל נשואה לעו"ד דורון בית נר (לשעבר ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי של משטרת ישראל)  ואם לארבעה ילדים, חולקת את חייה בין מצפה הררית שבגליל לבין גבעתיים.

אביטל בית נר מספרת בספרה בית המשפט הקטן שלי את הסיפור האמתי וכיצד בעצם נולדה אותה שמועה שנועדה לטרפד אותה ולפגוע בקידומה. במקביל, משרטטת המחברת סיפורים מהווי משפחתה, חייה ומערכת בתי המשפט כפי שנראו מנקודת מבטה. סיפורים שאת חלקם חוותה, על חלקם שמעה באמת וחלקם נשמעו בדמיונה ואין להם עם האמת ולא כלום. אילו מהסיפורים שייכים לאיזה חלק, יהא על הקורא להפעיל את דמיונו ולנחש.

הספר מציג מבט מזווית אחרת על מערכת המשפט והעומדים אחריה. הדילמות האנושיות המוצגות בספר נבחנות בראייה מוסרית נשית, תוך גילוי אמפטיה, רגישות והומור למרכיבים האנושיים של הסיטואציות.  כל הפרקים כתובים ברגש רב, בחדות לשון, בסיפור קולח ומעניין. זהו ספר שנכתב מתוך כאב ליבה של אישה אמיצה על תקופות בחייה ששינו אותה ואת מהלכיה, כתובים בנועזות, בדם ליבה.

"לו רק חייתי בימים קדומים, הייתי, מן הסתם, יושבת בשער העיר, מקשיבה לאנשים, שומעת את סיפורי היום יום שלהם, סיפורים קטנים שכולנו חווים בדרך זו או אחרת, מנהלת איתם דיאלוג על החיים ומשמעותם, ומסייעת להם בפתרון שאלות ובעיות. אך אני חיה היום ואת היום. והיום בחרתי לכתוב. לכתוב על החיים וסיפוריי אלה הם ההתחלה. ההתחלה שלי."

אביטל בית נר  עוסקת בבוררויות וגישורים ובימים אלה, בנוסף, שוקדת על כתיבת רומן היסטורי המבוסס על יומן שכתבה סבתה לאורך עשרות שנים. לנשמתה, מציירת ומתחזקת את עצמה בתרגול יוגה.

הספר נפתח במיני סנסציה, כאשר המחברת, השופטת בדימוס אביטל בית-נר, מגלה מדוע לא נבחרה לנשיאות המחוז, למרות שהיתה המועמדת המתאימה ביותר.. הספר חושף את הסיפור האמיתי מאחורי אי מינויה, אך יתרה מזאת, הוא פותח לפני הקוראים צוהר אל מאחורי הקלעים של מערכת המשפט, באסופה של סיפורים ואנקדוטות מימי כהונתה של המחברת בבית המשפט.

קשה להניח את הספר מהידיים ברגע שמתחילם לקרוא בו: הוא קולח, מרתק ומלא בתובנות. מומלץ בחום לכל מי שמרותק לתחום המשפטי, אך גם לכל מי שאוהב להשכיל וללמוד מסיפוריהם של אחרים.

 

בית המשפט הקטן שלי / אביטל בן-נר

הוצאת קונטנטו דה סמריק

 

סנגוריה על רמון סבונד

אפיכרמוס (מחזאי קומי ופילוסוף יווני, שפעל בסיציליה) טען, שכל מי שהיה חייב כסף אינו חייב אותו עכשיו, וכל מי שהוזמן אמש לארוחת בוקר יופיע ללא הזמנה, היות שהוא ומארחיו אינם עוד מי שהיו, אלא הפכו לאחרים. הוא הוסיף ואמר כי חומר בן-תמותה אינו נמצא פעמיים באותו מצב, משום שהשינויים הפתאומיים והמהירים החלים בו גורמים לחלקיו לפעמים להתפרק ולפעמים להתאחות מחדש, כך שהוא הולך ובא. כל אשר מתחיל להיווצר לעולם אינו מגיע למצבו המושלם. היווצרות זאת איננה מגיעה לסיומה, ותהליך התהוותה אינו נפסק לעולם. כל דבר משנה צורה והופך מדבר אחד לדבר אחר. הזרע האנושי, הנקלט ברחמה של אישה, הוא פרי חסר צורה, ואחר כך הופך לתינוק היוצא לאוויר העולם ויונק משדיה. אחרי כן הוא הופך לילד, לנער, למבוגר, ולבסוף לזקן בלה ומתנוון. התהוות זו כרוכה תמיד בשינוי המצב הקודם.

"הזמן משנה את כל הדברים שבעולם. הכל משתנה; מצב אחד מפנה מקומו למצב אחר, ודבר אינו נשאר כפי שהיה. הטבע משנה הכל ומאלץ את הדברים להשתנות" (לוקרטיוס).

 

לראשונה בעברית, יצא בימים אלה לאור ספר הפילוסופיה העתיקה של מישל דה מונטן "סנגוריה על רמון סבונד". הספר בהוצאת הספרים אוריון תורגם מצרפתית בידי ד"ר דרור דורי, מרצה לכלכלה שהחליט להביא את משנתו של הפילוסוף הנודע אל כלל הציבור בישראל.

מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, שנולד בשנת 1533, תופס מקום מיוחד בקרב סופרי הרנסאנס. הנושא העיקרי של מסה זו הוא התבונה האנושית ודעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה על האדם ועל הידע שלו. מונטן מציג לפני הקורא את זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית החל בפילוסוף פירון מאליס. הוא מביא גם את דעותיהם של פילוסופים רבים אחרים שנמנו עם אסכולות וזרמים פילוסופיים שונים, ובהם אפלטון, מייסד האקדמיה האפלטונית, אריסטו, מייסד האסכולה הפריפתטית, הפילוסופים מן האסכולה הסטואית, ואפיקורוס וחסידי תורתו. דה מונטן, בנו של פייר אקיאם, איש צבא, נצר למשפחת סוחרים מהעיר בורדו, נודע במסותיו השנונות שיצאו לאור לראשונה בשנת 1580.  מונטן שמת לפני יותר מארבע מאות שנה, עדיין מדבר אלינו במסות אלה, כאילו היה בן שיחנו. בתבונה וברגישות רבה מאיר מונטן דקויות על מהות החיים בכלותם ועל המוות הבא בסופם.

תרגום ספר זה מצרפתית נעשה בידי דרור דורי, יליד תל אביב, מרצה בכלכלה באוניברסיטת סירקיוס במדינת ניו יורק, בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מטעם בית הספר החדש למחקר חברתי בעיר ניו יורק.  דרור מספר, כי אל ה"מסות" של מונטן הגיע בשנת 1996 לאחר שאיבד את כושר שמיעתו.  בימים הקשים שבהם ניסה להתמודד עם חירשותו ועם הרעשים המטרידים באוזניו ובראשו, חיפש דורי ומצא את מסותיו של מונטן שסייעו לו להתגבר על קשיים אלה בחייו. עם שובו לארץ, הבחין דורי בעובדה, שקשה למצוא היום על מדפי הספרים בישראל את תרגומי המסות של מונטן.  דורי הוציא לאור את הספר "מישל דה מונטן מסות נבחרות", ואת הספר "מישל דה מונטן מבחר מסות" בהוצאת אוריון, זהו ספרו השלישי.

ספר זה הוא התרגום הראשון לעברית של המסה הפילוסופית הגדולה של מישל דה מונטן, "סנגוריה על רמון סבונד". מונטן תופס מקום מיוחד בקרב סופרי הרנסאנס. נשים וגברים מכל שכבות החברה מוקסמים מהגותו ורבים קוראים אותו בשל חוכמתו ומידת ההומניזם שלו ומצטטים את דבריו בספרות ובעיתונות.

דרור דורי מספר, כי הנושא העיקרי של מסה זו איננו הדת הנוצרית, אלא התבונה האנושית ודעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה על האדם ועל הידע שלו. זו הסיבה שבעטיה מצאתי לנכון לתרגם מסה זו לעברית. רק העמודים הראשונים והאחרונים מוקדשים לדת הנוצרית,  כנראה משום שמונטן נאלץ להתייצב מול ביקורת הצנזורה של הכנסייה. הקורא יכול לפסוח על עמודים אלה מבלי לאבד דבר.

 

סנגוריה על רמון סבונד / מישל דה מונטן

הוצאת אוריון

 

צריך לכבות את האור בירושלים

סופיה מחזיקה שלדי אדם במזוודה מיוחדת מתחת למיטה שלה. בבית שלה מתרוצצים עכברים שמדברים ביניהם ספרדית. היא אוכלת רק פעם בשלוש שנים, וכשמגיע הזמן לאכול, היא לוקחת את אחד הילדים שנולדו לה, הולכת לשדות ואוכלת אותו שם.

ככה אומרים.

אבל האמת על סופיה, אחת מכמה דמויות בלתי-נשכחות בספרה של לימור טופז הלוי, מפתיעה הרבה יותר. ובסיפור שלה, כמו בסיפורים אחרים בקובץ, הקורא מוצא את עצמו נע ברכבת שדים, במסע מסחרר בין מה שרואים בחוץ, דרך חור המנעול, לבין המציאות של מי שחי מאחורי הדלת.

לימור טופז הלוי היא מספרת שובת לב, הנעה בבטחה בין סגנונות כתיבה שונים, ומעמידה תמונות חיים מרתקות, על מלוא מורכבותן ואנושיותן. צריך לכבות את האור בירושלים הוא קובץ מקורי ורווי הומור. ספר שכולו הפתעה.

"ובטי מסתכלת על תקווה בעיניים ענקיות, והפה שלה פתוח, והיא תופסת לתקווה חזק את היד שלה ואומרת, "אז תקווה, מה תעשי? שבאמת אי אפשר לתת לפלאפל עם הדירה להתחמק כל כך מהר בגלל שטויות.. ואנחנו כבר לא צעירות בכלל.. וגם השם הטוב נשרף יותר מהר מנייר עיתון." ותקווה אומרת, "אבל אין לי ברירה.. שבין כה הפלאפל יברח בלי להתחתן ובלי בטיח אם אני לא אתאפק ואתן לו לחגוג שם למטה במקום להעמיד לו אותו וזהו.. להעמיד לו אותו וזהו.." ואז בטי שואלת, "לבד את לא יכולה להרגיע את עצמך?" ותקווה עונה, "איפוא, מה לא ניסיתי וכלום, בלאש, אני אש, מזל עקרב.. בלי חיקויים.. רק המקור יעשה את העבודה." ובטי אומרת, "אז אנחנו בצרות, כי אם תמצאי מישהו מקור שיעשה את העבודה, בסוף כל השכונה תדע, והפלאפל ישמע, וההורים שלך יהרגו אותך, והשם הטוב נשרף יותר מהר מנייר עיתון.." ותקווה אומרת לה, "אל תשכחי שאני טיפוס פרקטי ולא מעניינות אותי שטויות משוטות."

(מתוך "תקווה")

בשפה אוטנטית, עם הרבה הומור, לימור טופז הלוי מלווה אותנו סיפור אחר סיפור, דמות אחר דמות בין סמטאות הנפש ונבכי החיים. סיפורים רגישים, מצחיקים, מחייכים, חלקם אפילו מפתיעים. קובץ של שישה-עשר סיפורים נפלאים.

 

צריך לכבות את האור בירושלים / לימור טופז הלוי

הוצאת כנרת

 

חזור למעלה

מידע

שנה משפט זה ואת הכותרת מדף הגדרות תבנית.
This is a blog At.CorKy.Net