בית המשפט הקטן שלי
- 2 דצמבר, 2011
- פורסם ברומן
- כתוב תגובה
"אני כבר נושאת את התואר "שופטת בדימוס". לפני כחודש פרשתי מכס השיפוט, לאחר חמש עשרה שנות כהונה. פרשתי מוקדם, בת חמישים ושבע. לא יכולתי נפשית להמשיך עד גיל שבעים, למרות שהייתי רשאית לעשות כן. החלטתי לפרוש לאחר שמנהל בתי המשפט הודיע לי, טלפונית, כי הפסדתי בהתמודדות על תפקיד נשיא המחוז."
האם קרע בכיר במערכת המשפט כתב מינוי של שופטת לנשיאת מחוז בשל רכילות על רומן בינה לבין שופט לשעבר? האם יש צדק בבית המשפט ומה מתחולל שם בלילה? גילויים אלה כלולים בספר החדש בית המשפט הקטן שלי, שפרסמה בימים אלה השופטת בדימוס אביטל בית נר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק, ובו אירועים וסיפורים מהמתרחש מאחורי הקלעים של מערכת המשפט בארץ. הספר כבר מחולל סערה בקרב הקהילה המשפטית בארץ.
בספר נכתב, כי בכיר במערכת המשפט קרע את כתב המינוי של השופטת אביטל בית נר לכהונת נשיאת בתי המשפט השלום במחוז חיפה, בשל רכילות ששמע אודות רומן כביכול שהיה לה עם שופט שפרש. לשופטת נמסר נימוק בדוי, כי לא מונתה לתפקיד מהטעם שהוחלט כי המינוי יקבע לפי וותק. רק אחרי שפרשה מכס השיפוט, גילה לה בכיר אחר במערכת אודות שארע.
אביטל גדלה בגבעתיים ובשרותה הצבאי הגיעה לדרגת סגן אלוף. במקביל לשירותה, למדה משפטים, התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב ובפרקליטות הצבאית. עבדה כעורכת דין בשוק האזרחי ובגיל 42 מונתה לשופטת. אביטל פרשה מכהונת השיפוט לאחר 15 שנים ובתפקידה האחרון שימשה סגנית נשיא של בתי משפט השלום במחוז חיפה. אביטל נשואה לעו"ד דורון בית נר (לשעבר ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי של משטרת ישראל) ואם לארבעה ילדים, חולקת את חייה בין מצפה הררית שבגליל לבין גבעתיים.
אביטל בית נר מספרת בספרה בית המשפט הקטן שלי את הסיפור האמתי וכיצד בעצם נולדה אותה שמועה שנועדה לטרפד אותה ולפגוע בקידומה. במקביל, משרטטת המחברת סיפורים מהווי משפחתה, חייה ומערכת בתי המשפט כפי שנראו מנקודת מבטה. סיפורים שאת חלקם חוותה, על חלקם שמעה באמת וחלקם נשמעו בדמיונה ואין להם עם האמת ולא כלום. אילו מהסיפורים שייכים לאיזה חלק, יהא על הקורא להפעיל את דמיונו ולנחש.
הספר מציג מבט מזווית אחרת על מערכת המשפט והעומדים אחריה. הדילמות האנושיות המוצגות בספר נבחנות בראייה מוסרית נשית, תוך גילוי אמפטיה, רגישות והומור למרכיבים האנושיים של הסיטואציות. כל הפרקים כתובים ברגש רב, בחדות לשון, בסיפור קולח ומעניין. זהו ספר שנכתב מתוך כאב ליבה של אישה אמיצה על תקופות בחייה ששינו אותה ואת מהלכיה, כתובים בנועזות, בדם ליבה.
"לו רק חייתי בימים קדומים, הייתי, מן הסתם, יושבת בשער העיר, מקשיבה לאנשים, שומעת את סיפורי היום יום שלהם, סיפורים קטנים שכולנו חווים בדרך זו או אחרת, מנהלת איתם דיאלוג על החיים ומשמעותם, ומסייעת להם בפתרון שאלות ובעיות. אך אני חיה היום ואת היום. והיום בחרתי לכתוב. לכתוב על החיים וסיפוריי אלה הם ההתחלה. ההתחלה שלי."
אביטל בית נר עוסקת בבוררויות וגישורים ובימים אלה, בנוסף, שוקדת על כתיבת רומן היסטורי המבוסס על יומן שכתבה סבתה לאורך עשרות שנים. לנשמתה, מציירת ומתחזקת את עצמה בתרגול יוגה.
הספר נפתח במיני סנסציה, כאשר המחברת, השופטת בדימוס אביטל בית-נר, מגלה מדוע לא נבחרה לנשיאות המחוז, למרות שהיתה המועמדת המתאימה ביותר.. הספר חושף את הסיפור האמיתי מאחורי אי מינויה, אך יתרה מזאת, הוא פותח לפני הקוראים צוהר אל מאחורי הקלעים של מערכת המשפט, באסופה של סיפורים ואנקדוטות מימי כהונתה של המחברת בבית המשפט.
קשה להניח את הספר מהידיים ברגע שמתחילם לקרוא בו: הוא קולח, מרתק ומלא בתובנות. מומלץ בחום לכל מי שמרותק לתחום המשפטי, אך גם לכל מי שאוהב להשכיל וללמוד מסיפוריהם של אחרים.
בית המשפט הקטן שלי / אביטל בן-נר
הוצאת קונטנטו דה סמריק
אין עדיין תגובות