סקירה ספרותית

לרקוד בשניים הוא ספר חדש למבוגרים מאת ארנה ניב, העוסק בשילובו של ילד אוטיסט בגן ילדים רגיל. הספר בהוצאת הספרים אוריון, הוא ספר חווייתי, מעין דואט מוזיקלי רגיש, הרמוני, מכֻוון ומתואם, המוביל בצעדים איטיים ובוטחים מחול זוגי במסתרי אמנות המפגש. הסיפור לוקח את הקורא למסע מרתק וקסום בשני עולמות שסיפוריהם שזורים זה בזה ביד אמן.

המחברת ארנה ניב עוסקת בספר הייחודי בחיבורים הנוצרים בין הילד האוטיסט לבין מתאמת השילוב, המזמנים סיטואציות אינספור שנדרשים להן פתרונות.

ארנה ניב, אמנית רב-תחומית, 62, אימא לשלושה וסבתא לנכדים, נולדה בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן. עובדת כ- 40 שנה במסגרות חינוכיות. יזמה, פיתחה והקימה תוכניות העשרה לבתי ספר. ב-10 השנים האחרונות מלווה ילדים אוטיסטים כמתאמת שילוב בגנים ובבתי ספר. ארנה התמחתה בטיפול בשילובו של ילד אוטיסט במערכת החינוך הרגילה. זוהי  עבודה יומיומית עדינה ומורכבת כדוגמת רקמת תחרה. ההצמדות לתהליכים נורמטיביים בחברת הילדים עוזרת לילד לבנות דפוסי חיים בריאים, ומקדמת אותו באטיות ובביטחון. חלק חשוב בעבודה היא העבודה הפרטנית אשר עוזרת ומקדמת  שפה, מוטוריקה גסה ועדינה, ומיומנויות  בתחומים שונים.

ארנה ניב מסבירה, כי לווי ילד הוא עשייה בונה בתהליך ובהדרגה נדבך על נדבך, כאשר המוטיב המרכזי בלמידה הוא על יצירת הקשר עם הילדים בקבוצה דרך הבנה של נורמות התנהגותיות.

ילד אוטיסט או ילדים עם צרכים מיוחדים, הזוכים להיות שותפים מלאים לאותן חוויות נצברות, אותו לימוד, אותה מסגרת תומכת – יכולים להתקדם ולהגיע להישגים טובים, ולהיות מסוגלים בהמשך להיות חלק מקבוצה לומדת. הספר עוסק בנושא "השילוב" של ילד אוטיסט בגן ילדים רגיל בלווי מתאמת שילוב. סיפור חייו של הילד במהלך שנתיים בגן, שזור בסיפור חייה של "הילדה", כלומר המחברת. במהלך הקריאה אפשר לפגוש  אינספור נקודות למידה המפגישות את הקורא עם מצבים להם נדרש פתרון מיידי.

תפקידה או תפקידו של הסייעת או מתאמת השילוב נלמדת בבתי ספר שונים ובגישות שונות. לכולם פתרונות וצורות לווי שונות. ומעל לכל אלה, מרכיבי אישיותו  או אישיותה מהווים את הבסיס לאותו חיבור מופלא אשר בזכותו ניתן יהיה לקדם את הילד בדרך המפותלת ולהצעידו קדימה.

נכון למחקר אחרון, אחד מכל 150 ילדים מאובחן כאוטיסט או על הרצף האוטיסטי . לדבריה ארנה ניב, בכל קהילה  קטנה וגדולה  ובמעגלי חברה כאלה ואחרים אפשר לפגוש משפחה עם ילד אוטיסט. נושא האוטיזם קיבל ומקבל בשנים האחרונות תהודה בכלי התקשורת השונים והחשיפה גדולה.

הספר מיועד הספר מיועד לקהל הרחב, לאנשי מקצוע הקשורים לתחום האוטיזם, בריאות הנפש, הורים, מטפלים, מתמחים, צוות פרה רפואי, מורים וגננות, אך אני מוצאת את הספר מתאים לכל אחד ואחת ולא רק לאנשי מקצועי או הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. שפת הכתיבה סוחפת, התוכן מרתק ומאפשר הצצה לעולמם של ילדים עם קשיים. בנוסף יש כאן שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה והחשיבות שבכך.

לרקוד בשניים / ארנה ניב

הוצאת אוריון

"ליסה חזרה מהצרכניה השכונתית וגררה את עצמה במעלה המדרגות כאשר בכל אחת מידיה סל מלא מצרכים. הזיעה נטפה מכל נקבוביות גופה והיא דמיינה את גידי פותח בפניה את דלת הדירה מבלי שתצטרך להניח את הסלים על הרצפה ולפשפש בהם כדי לדוג את ארנקה ומפתחות הבית. ואולי, אולי, גם יחזיק גידי בידו כוס גדולה עם מים קרים ממותקים בפטל, ויושיט לה את הכוס בחיוך אדיב. הקיצים בישראל ידועים כחמים ולחים, אך הקיץ של שנת 1963 העלה את דרגת ההבילות באוויר לשיאים חדשים. היה קשה לנשום."

הקללה של הינדה הוא רומן קסום ומרגש, מאת מנחם משגב המצליח לתאר ביד סופר מוצלחת את נפתולי עלילותיה של משפחה יהודית בצל קללה שרודפת אותה, מתקופת מלחמת העולם הראשונה, תקופת השואה ועד ימינו ובעצם מהווה שיר הלל ולוח הנצחה לתולדות העם היהודי בדור האחרון. הספר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק הוא מעין "רומן משפחה" הבנוי בתבנית הקלאסית של יציאה מכמה שבילים נפרדים המתחברים והולכים זה לזה כמו פאזל. הקורא מתענג לחבר את החלקים ולהיתקל בדרך במיני תפניות מפתיעות בעלילה.

הרומן מבוסס על קללה שרודפת את חיי משפחתו של מחבר הספר וגיבורו הוא סבו שנאלץ לבחור בדרך חיים חדשה ולזנוח את אשתו שהייתה בהריון, בלי ידיעתו,  בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחר שבנה חיים חדשים בארצות הברית. בעקבות הפחד להתגייס לצבא הקיסר האוסטרו-הונגרי בתקופת המלחמה הגדולה, מתפצלת משפחה צעירה בין צ'רנוביץ שבמזרח אירופה לבין אמריקה. בצ'רנוביץ נותרת הכלה הצעירה, גרושה והרה. היא מקללת את בעלה שמעבר לים, וכך נופלת הקללה על המשפחה כולה. מי שנותר בצד האירופי נכחד ברובו בשואה. ובצד האמריקני: שיתוק, מוות ומחלות הם מנת חלקם. שרידי השואה מקימים דור חדש בישראל, שאחד מבניו מצטרף למוסד, ומתגלגלת לידיו הזכות לאחד בדרכים משונות את שרידי המשפחה משני עברי הים, מתוך כוונה ותקווה להסיר את הקללה.

הסיפור, הוא בעצם סיפורו של העם היהודי כולו במאה העשרים. רבים יוכלו למצוא בו גלגולים דומים שעברה משפחתם. ובכל זאת, זהו סיפור ייחודי המקפיד על התחקיר ועל הפרטים, על העלילות והתפניות המופיעות בו. ואם בהיסטוריה של העם היהודי עסקינן, הרי כצל מלווה אותה גם ההיסטוריה המקבילה של עזיז ואחרים היוצרים שבילים נוספים בסאגה זו.

מנחם משגב, יליד יפו, התגורר כל חייו בתל-אביב ולאחרונה עבר עם רעייתו, בנותיו ובני ביתם להוד השרון. המחבר, בן לניצולי שואה, עסק בתעשיית המטוסים הישראלית וכן הקדיש מספר שנים בשליחות המדינה לקהילות יהודיות בארצות הברית. המשיכה בקולמוס אף פעם לא הייתה זרה לו אך לקראת פרישתו מהעבודה בתעשייה האווירית, הפך את הכתיבה לעיסוק ראשי.

מנחם מספר, כי אביו נפטר בגיל 95. אחרי ששרד את השואה ונותר יחידי מכל בני משפחתו בחיים, גילה שיש לו אב ושלושה אחים שחיים בארה"ב. שניים מאחיו סרבו להכיר בקיומו, ולמרות שבמשך כל חייו ניסה ליצור איתם קשר – לא צלח הדבר. "תולדות המשפחה המפולגת שלי, מחציתה דרך מוראות השואה ומאבקי התקומה בארץ, ומחציתה דרך נתיבי ההגירה לאמריקה והיאחזות היהודית בה, הציתו בי את הרצון להעלות על הכתב את הסיפור. עם הכתיבה, התפתח הצימאון שלי לראות יותר ויותר סיפורים קורמים אותיות ומשפטים. בסיום נמצא בידי הרומן הקללה של הינדה הדן במשפחה יהודית, מאבק לאומי והרפתקאות חובקות עולם".

מנחם משגב משכיל לתאר את נפתולי המשפחה, העם, האומה, בדרך חדשה ומרתקת. זהו רומן קסום ומפתיע, מרגש ומותח, מפעים ומיוחד במינו, העוסק בתולדות משפחה יהודית מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו הנקרא בשטף עד לסיום המרגש.

"יש למחבר איכויות בשביס-זינגריות, ומילים הופכות אצלו במחי שרביט לסיפורים קסומים." (ד"ר דורית גינזבורג זילברמן).

הקללה של הינדה / מנחם משגב

הוצאת קונטנטו דה סמריק

חיים חדשים מאת ישראל אדיר הוא ספר ייחודי ומפתיע, המיועד בעיקר לנשים, אולם גם הגברים יקראו אותו בשקיקה עד לסיום המותח והמרגש. חיים חדשים הוא רומן מתח, המבוסס על אירועים אמיתיים, אולם רובו ככולו הוא פרי יצירתו של ישראל אדיר, בעל חברת היי טק, ששאף לתת דרור לפרץ היצירה המיוחד שהיה אצור במוחו עד שהגשים את המטרה. חיים חדשים מתאר אישה אמיצה שלא נכנעת למצוי. אישה המתמודדת מתוך בחירה אישית, בדרך מפותלת ולעיתים כואבת מתוך הבנה שיעדה אכן בר השגה אם רק תפעל בהתמדה עבור עצמה.

"חיים חדשים" הינו מסע של נערה צעירה בעלת יותר מחמישה חושים. את חושיה למדה לחדד תוך הסתכלות בוחנת ומתוחכמת בצעדי אביה שניחן אף הוא בסגולות הניתנות להערצה. היא מסרבת לקבל את חייה העגומים כעובדה ושואפת "לנפץ" בכל דרך אפשרית את האמונה המרחפת בסביבתה, שגורלה נקבע ולא ניתן לשינוי. מזל הופכת במהירות מסחררת מנערה לאישה בעלת יכולות יוצאות דופן, המסייעות לה לצאת מחיי דלות לחיי עושר ולא תמיד בדרכים חוקיות. היא אינה בוחלת במשחקי יצרים, כסף ומין. היא מוכיחה בכל פעם מחדש שביכולתן של נשים להפוך את הגברים ל"כלי עזר" כזה או אחר בדרך למימוש מטרה, ללא ידיעתם.

את הרפתקאותיה החלה גיבורת הסיפור מימי התיכון, בהם עברה חוויה שניפצה את חלומה ואמונתה של כל נערה צעירה. אותה חוויה משפילה, בשילוב חיי דלות חסרי מגן מצד הוריה ולאחר התעללות קשה על-ידי אחיה הובילה לפגישה מקרית עם אישה מסתורית. היא מסייעת למזל להגיע להחלטה גורלית שמשנה את חייה ומובילה לחיים שיכלו להיות הרסניים אלמלא נחנה ביכולת ההישרדות. בהמשך מסעה, היא נתקלת במצבים מביכים, אולם תמיד מוצאת דרך חילוץ המובילה להתחלה חדשה שכללה תמיד שם חדש, מקום מגורים ואנשים חדשים. בסופו של דבר, היא נאבקת לשמור קרוב אליה את החיים החדשים והאחרונים אותם יצרה ובמקביל, לחזור ולהתמודד עם המקום בו החל מסעה .

ישראל אדיר מספר, כי הספר חיים חדשים הוא פרי מחשבה ממושכת על פני מספר שנים עד שהסיפור הבשיל לרומן המכיל אירועים גדושים, גיבורים רבים ומשתרע על פני עשרות שנות חיים וארבע יבשות.

ישראל אדיר מסביר, כי המסר המרכזי של הסיפור נמצא בביטוי הידוע "הכול צפוי – והרשות נתונה". גורלו של אדם אמנם קבוע, אבל ניתנת לו האפשרות להשפיע על מהלך חייו ולהתגבר על קשיים בסיוע כוח הרצון.

אדיר מפתיע ומציין, כי הוא  פמיניסט ובעל אמון רב בעדיפות יכולותיהן של נשים על פני גברים. "אני מאמין שנשים כישרוניות יותר מגברים ולמעט כוח פיזי, יש להן עדיפות.  ניסיתי לבנות דמות חזקה ומצליחה כדי לנסות ולדרבן נשים ליטול את "הרשות הנתונה" ולהגשים את "יכולותיהן".  העדיפות של הגיבורה על פני כל הגברים בהם היא נתקלת במהלך חייה, בולטת לקורא כמעט מתחילת הספר, ועוברת כחוט השני לכל אורכו."

"אני מקווה שהספר יגיע לידי נשים רבות אשר אולי חלקן תקבלנה עידוד לצאת מהשגרה, ליזום ולבצע.  אם אכן כך יקרה – דייני!".

ישראל אדיר, יליד תל אביב המתגורר בהרצלייה, מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הטכניון.  יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת חברות רדט בע"מ. בצבא היה מפקד בית הספר לאלקטרוניקה של חיל האוויר.

אדיר הקים לפני כ- 50 שנה את חברת רדט במטרה להרחיב ולשפר את שוק ציוד הבדיקה האלקטרוני למפעלי התעשייה ולמוסדות החינוך המקצועי בישראל. החברה התרחבה והגיעה בשיאה להיקף מכירות של למעלה מ- 200 מיליון דולר בשנה ופעלה בתחומים מגוונים של ענף האלקטרוניקה באמצעות קבוצת חברות שכל אחת התמחתה בשטח ספציפי שונה.  באמצע שנות השבעים הקים ישראל חברה תעשייתית לייצור מכשירי מדידה אלקטרוניים ומיד לאחר מכן חברה לפיתוח וייצור מערכות בדיקה אוטומטיות לציוד אלקטרוני.  ב- 1990 החלה פעילות השקעה בחברות "הזנק" –STARTUP, שנמשכת עד היום. הוא מחלוצי תעשיית הון סיכון, הרבה לפני שהוקמו חברותVC  בישראל וסייע להקמתן של 38 חברות הייטק שחלקן הונפקו בבורסות בניו יורק ובאירופה, וחלקן ממשיכות עד היום.  הקים את חטיבת האלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר החטיבה במשך כ- 20 שנה.  הקים את ועדת הביקורת באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר הוועדה במשך 10 שנים.

ישראל אדיר מספר, כי החליט לכתוב את הרומן הייחודי והמותח הזה לאחר שאגר בליבו אירועים שונים שהיו בחייו ובסביבתו והוסיף להם כיד הדמיון הטובה עליו – עד שהבשיל הספר הזה שנקרא במתח רב ובשקיקה רבה עד לעמוד האחרון. את הספר החל לכתוב לפני שנה ומקורבים שקראו את הטיוטה העירו לו הערותיהם, שחלקם קיבל, עד לתצורה הסופית .

ישראל מוסיף, כי שם משפחתו, אדיר, היה ה"אדיר" הראשון במדינה. אביו עיברת את שם משפחתו בשעתו, לפי קריאתו של בן גוריון ואדיר הוא ראשי תיבות של אביבה, אחותו (ז"ל), דיליאטיצקי (שם המשפחה של אימו, ישראל ורודניצקי (שם המשפחה הקודם של אביו).

חיים חדשים / ישראל אדיר

הוצאה עצמית

"יש ילדים שבלילה מתעוררים,

יושבים במיטה וקוראים להורים.

יש כאלה שפתאום רעבים,

ויש כאלה שבלילה מרטיבים…"

רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית הוא סיפור ילדים חביב ומיוחד, על רקע התמודדות עם בעיה המטרידה פעוטות והוריהם והדרכים לפתור אותה. הספר חובר בידי תלמה כץ ויצא בימים אלה לאור בהוצאת הספרים אוריון. יוזם הסיפור הוא פרופ' אבנר (הרמן) כהן מנהל מרכז הילד, פתח-תקווה, ומרפאה להרטבת לילה, בית החולים שניידר בפתח תקווה.

הספר הייחודי הזה מיועד, כמו כל ספר ילדים גם לעורר עניין והנאה בקרב קוראיו. יחד עם זאת, מופנה להורי ילדים אשר תופעת ההרטבה הלילית מוכרת להם, אך לא תמיד מודעים לפתרונות הזמינים והקלים.

בעלילה מסופר על רני, ילד חביב ומתוק בן 5 וחצי, אהוב על חבריו כולם, בעל לב חם ופתוח, ומוכן לעזור ולסייע בכל עת ובכל מצב. חייו מלאים בפעילויות חברתיות, תמיד עם חיוך  על פניו. אבל…יש לו איזה "סוד". בלילות, כאשר הוא נרדם עייף ומותש, קורה, והפיפי בורח… רני מתעורר בבוקר מבויש ועצוב. בוקר אחד, רני  מחליט להיות גם אמיץ. הוא פונה לאמו ומבקש שתיקח אותו לרופא כדי שייתן לו "פעמונית", ובעזרתה תיעלם התופעה. וכך היה, וכל היתר בתוך הסיפור…

תלמה כץ מספרת, כי שיטת השימוש ב"פעמונית", היא רק שיטת טיפול אחת. היא מבוססת על חיישן אלקטרוני המפעיל זמזם בעת ההרטבה כדי לסגל רפלקס שלפיו הילד מקשר בין שלפוחית מלאה לצורך להטיל שתן לבין התעוררות. "הפעמונית" מחוברת לתחתוניו של הילד.

על פי דפי ההסבר המפורטים של פרופ' כהן המופיעים בסופו של הספר, הרטבת לילה היא בעיה, שעל פניה נראית מטרידה, אך היא שכיחה בהחלט  וניתנת לפתרון באמצעים פשוטים ובמהירות רבה יחסית. רק כדוגמה נציין כי שכיחות הבעיה בגיל 5-6 היא 15%-20%.  לא פעם מלווה בושה את הלוקים בבעיה, ולעתים גם את יתר בני המשפחה, המנסים להסתיר ולהסתתר. ילדים נמנעים מלצאת לטיולי כיתה ואינם לוקחים חלק באירועים כמו מסיבות פיג'מות. כתוצאה מכך נפגע הרובד החברתי שהוא כה משמעותי בגיל הילדות. יש בתים שבהם ההורים משתמשים בעונשים או מעירים לילד המרטיב הערות פוגעות ומעליבות.

מטרת הסיפור רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית היא  לסייע ולהאיר נכונה ובפשטות את הפתרונות הקיימים.  בסוגיה חשובה זו עוסק, בית היתר,  פרופ' אבנר כהן, רופא ילדים בכיר וותיק, מנהל מרכז הילד בפתח-תקווה,  והמרפאה להרטבת לילה בבית החולים שניידר בפתח-תקווה. הידע העשיר של פרופ' כהן, יחד עם ניסיונו הרב, עוזרים רבות גם לילדים וגם למשפחותיהם.

המחברת, תלמה כץ, (65) ילידת תל אביב, מתגוררת למעלה מארבעים שנה בפתח-תקוה. נשואה, אם לבת ובן, סבתא לחמישה נכדים. "במשך 34 שנים עבדתי בבית חולים השרון בפתח-תקוה, למדתי ספרנות באפיק של הספריות המיוחדות, ולמעלה מעשרים שנה הייתי מנהלת הספרייה הרפואית של בית החולים,  עד פרישתי לגמלאות ב-2010".

תלמה כץ מציינת, כי "משך השנים אני מנסה דרכי בכתיבה. אם זה למגרות, כמו רבים וטובים אחרים, אם זה לאירועים מסוגים שונים. רק עם לידת נכדתי הבכורה, העזתי בכתיבת סיפורי ילדים. הוצאתי ספר לפעוטות בשם "פיה הפילון מאמצע הקניון" המספר על נכדתי המאוהבת בפיל המוצב בקניון והמונע על ידי מטבע. לנכדתי הבאה בתור, הקדשתי ספר נוסף: "תומי ונולי חברים חדשים", אודות כלב וחתולה הנפגשים במרפאת הווטרינר…"

הספר הנוכחי, רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית "נולד" כתוצאה מהיכרות וידידות רבת שנים בין תלמה לבין פרופ' אבנר כהן, מנהל מרכז הילד פתח-תקוה, ומרפאה להרטבת לילה בבית חולים שניידר, פתח-תקוה. באחת הפעמים בהיותו בספריה לצרכיו הוא, פנה אל תלמה  ושאל באם תרצה לכתוב סיפור על הרטבה לילית. "חשבתי, שקלתי, קראתי רבות והחלטתי לנסות ולצאת לדרך", מסכמת תלמה.

פרופ' כהן מסביר, כי השליטה הרצונית על כיס השתן מתפתחת לרוב בשנה השנייה והשלישית לחיי הילד. תהליך הגמילה מהרטבת לילה הוא הדרגתי, וקצב הגמילה שונה מילד לילד. מרבית הילדים יבשים בלילה כבר בגיל 4 עד 5 שנים. הרטבת לילה הנה תופעה נפוצה ביותר בקרב ילדים, ולמעשה זוהי התופעה השנייה בשכיחותה לאחר אסטמה.

הרטבת לילה הנה איבוד שתן לא רצוני המתרחש בלילה, תוך כדי שינה. התופעה מוגדרת כבעיה בילדים מגיל 5 שנים ומעלה אשר מרטיבים לפחות פעמיים בשבוע. למעלה ממאה אלף ילדים בישראל סובלים מהרטבת לילה, וכ-50 מיליון ילדים מרטיבים ברחבי העולם. הרטבת לילה שכיחה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות. בגיל 5 שנים כ-15% עד 20% מהילדים מרטיבים בלילה, בגיל 8 – כ-7%, בגיל 12– כ-3% ומעל גיל 18 –כ-1%-0.5% עדיין סובלים מהבעיה.

הרופא מטעים, כי תהליך הגמילה מהרטבת לילה הוא הדרגתי, וקצב הגמילה שונה מילד לילד. שכיחות התופעה יורדת עם העלייה בגיל, בעיקר הודות לגמילה ספונטנית בשיעור של כ-15% בשנה. מחקרים רפואיים מצביעים על כך  שאצל 75% מבין המרטיבים נמצא קשר תורשתי מובהק, ובני משפחה נוספים סבלו גם הם מהבעיה. אם הורה אחד הרטיב בילדותו, אחוז הסיכויים שכל אחד מילדיו ירטיב הוא כ-45%. אם שני ההורים הרטיבו בילדותם, אחוז הסיכויים שכל אחד מילדיהם ירטיב הוא 75%.  מחקרים מדעיים מצביעים על כך שב-90% מן המקרים הסיבות להרטבת לילה הן גופניות (פיזיולוגיות) ולא התנהגותיות או פסיכולוגיות.

הרופא מדגיש, כי ניתן לטפל בתופעה של הרטבת לילה, וחשוב מאוד לעשות זאת. הרטבת לילה פוגעת בביטחון  העצמי של הילד ובדימוי האישי שלו, גורמת לו רגשות אשם ובושה ומגבילה אותו בפעילות חברתית המקובלת אצל בני גילו. התופעה גורמת גם כעסים ומתחים בתוך המשפחה. כיום ידוע כי הרטבת הלילה היא בעיה גנטית המתבטאת בליקויים תפקודיים גופניים.

כדי להתחיל בטיפול, יש לפנות לרופא לבירור גורמי ההרטבה. בהתאם לגורמים יותאם לילד טיפול. ניתן להשיג גמילה בפרק זמן קצר יחסית. הישנות התופעה לאחר הטיפול היא נמוכה.

סיפור ילדים חביב ומיוחד, על רקע התמודדות עם בעיה המטרידה פעוטות והוריהם והדרכים לפתור אותה.

רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית / תלמה כץ

איורים ססגוניים מאת אלית אבני שרון

הוצאת אוריון

"אני כבר נושאת את התואר "שופטת בדימוס". לפני כחודש פרשתי מכס השיפוט, לאחר חמש עשרה שנות כהונה. פרשתי מוקדם, בת חמישים ושבע. לא יכולתי נפשית להמשיך עד גיל שבעים, למרות שהייתי רשאית לעשות כן. החלטתי לפרוש לאחר שמנהל בתי המשפט הודיע לי, טלפונית, כי הפסדתי בהתמודדות על תפקיד נשיא המחוז."

האם קרע בכיר במערכת המשפט כתב מינוי של שופטת לנשיאת מחוז בשל רכילות על רומן בינה לבין שופט לשעבר? האם יש צדק בבית המשפט ומה מתחולל שם בלילה? גילויים אלה כלולים בספר החדש בית המשפט הקטן שלי, שפרסמה בימים אלה השופטת בדימוס אביטל בית נר בהוצאת הספרים קונטנטו דה סמריק, ובו אירועים וסיפורים מהמתרחש מאחורי הקלעים של מערכת המשפט בארץ. הספר כבר מחולל סערה בקרב הקהילה המשפטית בארץ.

בספר נכתב, כי בכיר במערכת המשפט קרע את כתב המינוי של השופטת אביטל בית נר לכהונת נשיאת בתי המשפט השלום במחוז חיפה, בשל רכילות ששמע אודות רומן כביכול שהיה לה עם שופט שפרש. לשופטת נמסר נימוק בדוי,  כי לא מונתה לתפקיד מהטעם שהוחלט כי המינוי יקבע לפי וותק. רק אחרי שפרשה מכס השיפוט, גילה לה בכיר אחר במערכת אודות שארע.

אביטל גדלה בגבעתיים ובשרותה הצבאי הגיעה לדרגת סגן אלוף. במקביל לשירותה, למדה משפטים, התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב ובפרקליטות הצבאית. עבדה כעורכת דין בשוק האזרחי ובגיל 42 מונתה לשופטת. אביטל פרשה מכהונת השיפוט לאחר 15 שנים ובתפקידה האחרון שימשה סגנית נשיא של בתי משפט השלום במחוז חיפה.  אביטל נשואה לעו"ד דורון בית נר (לשעבר ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי של משטרת ישראל)  ואם לארבעה ילדים, חולקת את חייה בין מצפה הררית שבגליל לבין גבעתיים.

אביטל בית נר מספרת בספרה בית המשפט הקטן שלי את הסיפור האמתי וכיצד בעצם נולדה אותה שמועה שנועדה לטרפד אותה ולפגוע בקידומה. במקביל, משרטטת המחברת סיפורים מהווי משפחתה, חייה ומערכת בתי המשפט כפי שנראו מנקודת מבטה. סיפורים שאת חלקם חוותה, על חלקם שמעה באמת וחלקם נשמעו בדמיונה ואין להם עם האמת ולא כלום. אילו מהסיפורים שייכים לאיזה חלק, יהא על הקורא להפעיל את דמיונו ולנחש.

הספר מציג מבט מזווית אחרת על מערכת המשפט והעומדים אחריה. הדילמות האנושיות המוצגות בספר נבחנות בראייה מוסרית נשית, תוך גילוי אמפטיה, רגישות והומור למרכיבים האנושיים של הסיטואציות.  כל הפרקים כתובים ברגש רב, בחדות לשון, בסיפור קולח ומעניין. זהו ספר שנכתב מתוך כאב ליבה של אישה אמיצה על תקופות בחייה ששינו אותה ואת מהלכיה, כתובים בנועזות, בדם ליבה.

"לו רק חייתי בימים קדומים, הייתי, מן הסתם, יושבת בשער העיר, מקשיבה לאנשים, שומעת את סיפורי היום יום שלהם, סיפורים קטנים שכולנו חווים בדרך זו או אחרת, מנהלת איתם דיאלוג על החיים ומשמעותם, ומסייעת להם בפתרון שאלות ובעיות. אך אני חיה היום ואת היום. והיום בחרתי לכתוב. לכתוב על החיים וסיפוריי אלה הם ההתחלה. ההתחלה שלי."

אביטל בית נר  עוסקת בבוררויות וגישורים ובימים אלה, בנוסף, שוקדת על כתיבת רומן היסטורי המבוסס על יומן שכתבה סבתה לאורך עשרות שנים. לנשמתה, מציירת ומתחזקת את עצמה בתרגול יוגה.

הספר נפתח במיני סנסציה, כאשר המחברת, השופטת בדימוס אביטל בית-נר, מגלה מדוע לא נבחרה לנשיאות המחוז, למרות שהיתה המועמדת המתאימה ביותר.. הספר חושף את הסיפור האמיתי מאחורי אי מינויה, אך יתרה מזאת, הוא פותח לפני הקוראים צוהר אל מאחורי הקלעים של מערכת המשפט, באסופה של סיפורים ואנקדוטות מימי כהונתה של המחברת בבית המשפט.

קשה להניח את הספר מהידיים ברגע שמתחילם לקרוא בו: הוא קולח, מרתק ומלא בתובנות. מומלץ בחום לכל מי שמרותק לתחום המשפטי, אך גם לכל מי שאוהב להשכיל וללמוד מסיפוריהם של אחרים.

בית המשפט הקטן שלי / אביטל בן-נר

הוצאת קונטנטו דה סמריק