אפיכרמוס (מחזאי קומי ופילוסוף יווני, שפעל בסיציליה) טען, שכל מי שהיה חייב כסף אינו חייב אותו עכשיו, וכל מי שהוזמן אמש לארוחת בוקר יופיע ללא הזמנה, היות שהוא ומארחיו אינם עוד מי שהיו, אלא הפכו לאחרים. הוא הוסיף ואמר כי חומר בן-תמותה אינו נמצא פעמיים באותו מצב, משום שהשינויים הפתאומיים והמהירים החלים בו גורמים לחלקיו לפעמים להתפרק ולפעמים להתאחות מחדש, כך שהוא הולך ובא. כל אשר מתחיל להיווצר לעולם אינו מגיע למצבו המושלם. היווצרות זאת איננה מגיעה לסיומה, ותהליך התהוותה אינו נפסק לעולם. כל דבר משנה צורה והופך מדבר אחד לדבר אחר. הזרע האנושי, הנקלט ברחמה של אישה, הוא פרי חסר צורה, ואחר כך הופך לתינוק היוצא לאוויר העולם ויונק משדיה. אחרי כן הוא הופך לילד, לנער, למבוגר, ולבסוף לזקן בלה ומתנוון. התהוות זו כרוכה תמיד בשינוי המצב הקודם.

"הזמן משנה את כל הדברים שבעולם. הכל משתנה; מצב אחד מפנה מקומו למצב אחר, ודבר אינו נשאר כפי שהיה. הטבע משנה הכל ומאלץ את הדברים להשתנות" (לוקרטיוס).

 

לראשונה בעברית, יצא בימים אלה לאור ספר הפילוסופיה העתיקה של מישל דה מונטן "סנגוריה על רמון סבונד". הספר בהוצאת הספרים אוריון תורגם מצרפתית בידי ד"ר דרור דורי, מרצה לכלכלה שהחליט להביא את משנתו של הפילוסוף הנודע אל כלל הציבור בישראל.

מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, שנולד בשנת 1533, תופס מקום מיוחד בקרב סופרי הרנסאנס. הנושא העיקרי של מסה זו הוא התבונה האנושית ודעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה על האדם ועל הידע שלו. מונטן מציג לפני הקורא את זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית החל בפילוסוף פירון מאליס. הוא מביא גם את דעותיהם של פילוסופים רבים אחרים שנמנו עם אסכולות וזרמים פילוסופיים שונים, ובהם אפלטון, מייסד האקדמיה האפלטונית, אריסטו, מייסד האסכולה הפריפתטית, הפילוסופים מן האסכולה הסטואית, ואפיקורוס וחסידי תורתו. דה מונטן, בנו של פייר אקיאם, איש צבא, נצר למשפחת סוחרים מהעיר בורדו, נודע במסותיו השנונות שיצאו לאור לראשונה בשנת 1580.  מונטן שמת לפני יותר מארבע מאות שנה, עדיין מדבר אלינו במסות אלה, כאילו היה בן שיחנו. בתבונה וברגישות רבה מאיר מונטן דקויות על מהות החיים בכלותם ועל המוות הבא בסופם.

תרגום ספר זה מצרפתית נעשה בידי דרור דורי, יליד תל אביב, מרצה בכלכלה באוניברסיטת סירקיוס במדינת ניו יורק, בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מטעם בית הספר החדש למחקר חברתי בעיר ניו יורק.  דרור מספר, כי אל ה"מסות" של מונטן הגיע בשנת 1996 לאחר שאיבד את כושר שמיעתו.  בימים הקשים שבהם ניסה להתמודד עם חירשותו ועם הרעשים המטרידים באוזניו ובראשו, חיפש דורי ומצא את מסותיו של מונטן שסייעו לו להתגבר על קשיים אלה בחייו. עם שובו לארץ, הבחין דורי בעובדה, שקשה למצוא היום על מדפי הספרים בישראל את תרגומי המסות של מונטן.  דורי הוציא לאור את הספר "מישל דה מונטן מסות נבחרות", ואת הספר "מישל דה מונטן מבחר מסות" בהוצאת אוריון, זהו ספרו השלישי.

ספר זה הוא התרגום הראשון לעברית של המסה הפילוסופית הגדולה של מישל דה מונטן, "סנגוריה על רמון סבונד". מונטן תופס מקום מיוחד בקרב סופרי הרנסאנס. נשים וגברים מכל שכבות החברה מוקסמים מהגותו ורבים קוראים אותו בשל חוכמתו ומידת ההומניזם שלו ומצטטים את דבריו בספרות ובעיתונות.

דרור דורי מספר, כי הנושא העיקרי של מסה זו איננו הדת הנוצרית, אלא התבונה האנושית ודעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה על האדם ועל הידע שלו. זו הסיבה שבעטיה מצאתי לנכון לתרגם מסה זו לעברית. רק העמודים הראשונים והאחרונים מוקדשים לדת הנוצרית,  כנראה משום שמונטן נאלץ להתייצב מול ביקורת הצנזורה של הכנסייה. הקורא יכול לפסוח על עמודים אלה מבלי לאבד דבר.

 

סנגוריה על רמון סבונד / מישל דה מונטן

הוצאת אוריון