ארכיון לקטגוריה ‘קובץ סיפורים’

צריך לכבות את האור בירושלים

סופיה מחזיקה שלדי אדם במזוודה מיוחדת מתחת למיטה שלה. בבית שלה מתרוצצים עכברים שמדברים ביניהם ספרדית. היא אוכלת רק פעם בשלוש שנים, וכשמגיע הזמן לאכול, היא לוקחת את אחד הילדים שנולדו לה, הולכת לשדות ואוכלת אותו שם.

ככה אומרים.

אבל האמת על סופיה, אחת מכמה דמויות בלתי-נשכחות בספרה של לימור טופז הלוי, מפתיעה הרבה יותר. ובסיפור שלה, כמו בסיפורים אחרים בקובץ, הקורא מוצא את עצמו נע ברכבת שדים, במסע מסחרר בין מה שרואים בחוץ, דרך חור המנעול, לבין המציאות של מי שחי מאחורי הדלת.

לימור טופז הלוי היא מספרת שובת לב, הנעה בבטחה בין סגנונות כתיבה שונים, ומעמידה תמונות חיים מרתקות, על מלוא מורכבותן ואנושיותן. צריך לכבות את האור בירושלים הוא קובץ מקורי ורווי הומור. ספר שכולו הפתעה.

"ובטי מסתכלת על תקווה בעיניים ענקיות, והפה שלה פתוח, והיא תופסת לתקווה חזק את היד שלה ואומרת, "אז תקווה, מה תעשי? שבאמת אי אפשר לתת לפלאפל עם הדירה להתחמק כל כך מהר בגלל שטויות.. ואנחנו כבר לא צעירות בכלל.. וגם השם הטוב נשרף יותר מהר מנייר עיתון." ותקווה אומרת, "אבל אין לי ברירה.. שבין כה הפלאפל יברח בלי להתחתן ובלי בטיח אם אני לא אתאפק ואתן לו לחגוג שם למטה במקום להעמיד לו אותו וזהו.. להעמיד לו אותו וזהו.." ואז בטי שואלת, "לבד את לא יכולה להרגיע את עצמך?" ותקווה עונה, "איפוא, מה לא ניסיתי וכלום, בלאש, אני אש, מזל עקרב.. בלי חיקויים.. רק המקור יעשה את העבודה." ובטי אומרת, "אז אנחנו בצרות, כי אם תמצאי מישהו מקור שיעשה את העבודה, בסוף כל השכונה תדע, והפלאפל ישמע, וההורים שלך יהרגו אותך, והשם הטוב נשרף יותר מהר מנייר עיתון.." ותקווה אומרת לה, "אל תשכחי שאני טיפוס פרקטי ולא מעניינות אותי שטויות משוטות."

(מתוך "תקווה")

בשפה אוטנטית, עם הרבה הומור, לימור טופז הלוי מלווה אותנו סיפור אחר סיפור, דמות אחר דמות בין סמטאות הנפש ונבכי החיים. סיפורים רגישים, מצחיקים, מחייכים, חלקם אפילו מפתיעים. קובץ של שישה-עשר סיפורים נפלאים.

 

צריך לכבות את האור בירושלים / לימור טופז הלוי

הוצאת כנרת

 

שוליית האינקוויזיטור

 

"היה שם בכלל סיפור?

תמיד היה סיפור.

רשמת את הסיפור הזה?

רשמתי את כולם.

תסכים להקריא לי אותו?

זה לא היה ממש הסיפור שלו. חשבתי שהיה. חשבתי שאיכשהו זה היה קשור אליו – או לפחות לאחד מהמלחים האחרים. שזה קרה על ספינה שהפליג בה. אבל ערב אחד הקראתי מספר לבן שלי וזה היה שם, בספר של סיפורים יל הים.

בדיוק אותו דבר?

לא, רק הרעיון הכללי. כל הפרטים היו שונים.

סיפורים מועברים מפה לאוזן. יכול להיות שאביך שמע אותו  באיזה מקום.

יכול להיות. אבל הוא הצליח לשכנע אותי שזה לא סתם סיפור. חשבתי שזה באמת קרה.

למה?

בגלל מה שאמר אחרי שסיפר אותו.

תקריא לי אותו. בבקשה.

אם אתה רוצה."

מתוך הסיפור ("ומעולם לא קרה")

 

מענה בשירות האינקוויזיציה שמצווה להפעיל את כישוריו על שולייתו הנאמן;

בעלים של שפחה שמוצא עצמו מנוצל על – ידה;

אמריקני המותקף על – ידי ניאו – נאצים בגרמניה ונאלץ להוכיח כי אינו יהודי;

גבר שמתאהב באישה מזוכיסטית ומגלה כי עליו להכאיב לה כדי להוכיח את אהבתו…

 

אין ספק, גיבורי סיפוריו של ג'ון ביגנה נוהגים בצורה הפוכה לחלוטין מהצפוי. סיפוריו מעוררי המחשבה של ג'ון ביגנה מצטיינים בעלילה מרתקת ומפתיעה תמיד, המתובלת בחוש הומור דק שבדקים.

 

ביגנה, שזהו ספרו הראשון, מפגין יכולת כתיבה וירטואוזית מפתיעה בעוצמתה. סיפוריו פורסמו בכתבי עת רבים בארצות – הברית ונכללו בקובצי "הסיפורים האמריקניים הקצרים הטובים ביותר" לשנת 1997, 1998 ו1999 – . הסיפור "ורד", שמופיע בקובץ שלפנינו, זכה בפרס או' הנרי לסיפור הקצר לשנת 2000.

 

קובץ סיפורים קטנים ועמוקים עם טוויסטים מעניינים. סיפורים מרתקים שמעלים את אומנות כתיבת הסיפור הקצר לקדמת הבמה.

 

שוליית האינקוויזיטור / ג'ון ביגנה

הוצאת מטר

 

חזור למעלה

מידע

שנה משפט זה ואת הכותרת מדף הגדרות תבנית.
This is a blog At.CorKy.Net